קריאה לעזרה

מירי היקרה, לי היה חסר משהו מאוד מרכזי במכתב שלך: כלל לא השתמע לי שאת אוהבת אותו. או שאת מצרה על כך אם לא תהיו יחד. נשמע לי שאת חוששת מכשלון -את אומרת "שאת רוצה לעשות הכל כדי שהקשר הזה יצליח" -- למה זה כל כך חשוב לך? האם בגלל שאת מאוד אוהבת אותו ולא רוצה להפסיד אותו או בגלל שאינך רוצה שיופיע "כשלון" בחיים שלך???
את שואלת האם יחס כזה מופיע אצל זוגות אחרים - אולי לרגעים או לימים אבל לא לאורך תקופה ארוכה, כמו השנה האחרונה. לי זה נראה כאילו בן זוגך כבר לא שם, אלא שאינו מעז לעשות בעצמו את הצעד ולהיפרד ממך, אז הוא מתנהג בצורה "מגעילה", כי עדיף לו לא לקחת אחריות על עשיית הצעד הראשון לניתוק.
בשורה התחתונה, גם מתוך מה שכתבת וגם ממה שחסר באופן ספונטני - צר לי...אני חושבת שהכתובת על הקיר כבר נמצאת שם מצידו.

דורית שלום,

ראשית אני מודה לך על ההתיחסות ומאוד מעריכה את דעתך.

אכן אני אוהבת את בן זוגי אבל כנראה שמשהו הלך לאיבוד בדרך... אולי הדבר שהכי מלחיץ אותי זה הסובבים אותי שמדברים איתי על כמה זה ברור שנהיה ביחד ונתחתן... ואני לא רואה זאת- מזה התחיל כל הלחץ. באותה נשימה אציין כי אני יכולה לראות את החיים שלנו ביחד...

אציין כי אני ובן זוגי עברנו הרבה ביחד ולכן חשוב לי לא לקום וללכת לפני שאדע בלב שלם שעשיתי הכל כדי להחזיר את הקשר למסלול..אני מבינה מן הכתוב שלדעתך אין כבר אפשרות לעשות כן... האם בכל זאת ידו ךף מנסיונך הרב מה ניתן לעשות? חשוב גם להבין מדוע את חושבת שהוא מסה להיפרד ממנ וכביכול "דוחף" אותי לעשות כן...

שוב המון תודה...

מירי

אני מצטערת שאני כותבת בחלקים.. אבל היה חשוב לי להוסיף דורית, שבן זוגי כל הזמן אומר לי שהוא לא מעוניין הפרד שהוא אוהב אותי ורואה את העתיד שלנו ביחד... כמובן שכשאומרים לך דבר כזה הרבה יותר קשה לקום וללכת... בקיצר אני בברוך מאוד רציני... זקוקה לעזרתך..

שוב המון תודה...

מירי היקרה, נדמה לי שישנן שתי אפשרויות להסביר את המצב:

האחת - הוא כן אוהב אותך אבל אינו יודע להעניק אהבה, אינו יודע לחיות בשניים, ועליו ללמוד ולשפר את התקשורת הבין אישית שלו. יתכן שלא היה לו מודל מוצלח של זוגיות בבית ההורים.

השנייה - שהקשר אינו טוב עבורו - וזו הסיבה להתנהגויות ה"מגעילות" שלו, אבל הוא אינו מספיק מודע לכך שזה עושה לו לא טוב, ומכחיש זאת מפני עצמו. יתכן גם שיותר נוח לו להישאר במערכת המוכרת מאשר לעשות את הצעד - לקחת סיכון ואחריות ולהיפרד. האם את מכירה אותו בתור בן אדם שלוקח סיכונים? משנה באופן פעיל את מצבו בתחומים אחרים?

את שואלת האם ניתן לעשות משהו? תמיד ניתן לגשת לייעוץ חד פעמי ולקבל חוות דעת מקצועית שתאפשר לכם לבחון האם זה נכון להמשיך יחד ואם כן - מה חסר, מה ניתן ללמוד.

ועם כל זאת. עדיין יש לי הרגשה, אינטואיציה, שאת לא שלמה עם האהבה הזו מצידך כלפיו.

דורית שלום,

ראשית אני חייבת לציין שהחלטתי לכתוב בפורום הנ"ל לא העלתי על דעתי שההתיחסיות היו כ"כ מחבקות, מקצועיות וכנות, דבר שחשוב מלי מאוד ואני מודה לך על כך...

לגופו של עניין, יש בינינו אהבה גדולה. בן זוגי הוא אדם מאוד מצליחן שלא מוכן להתפשר על רמת חיו, הסובבים אותו והוא אדם שבוחן את האנשם שעימו בקפידה, לכן אינני מאמינה שהוא נשאר עימי בשל הנוחות.. אני מאמינה שהוא אוהב אותי אך כנראה כפי שציינת קשה לו עם החיים בזוגיות.. אציין שבטרם נהיינו בני זוג היינו חברים טובים מאוד, דבר שתרם מאוד להצלחת הזוגיות שלנו בשנים הראשונות. כיום, לעניות דעתי הקשר נשחק מאירעי החיים והוא אינו אקטיבי מספיק בכדי להחיות את הקשר הזה, למען הגילוי הנאות אציין שגם לי כרגע אין כ"כ כוחות לעשות כן. עצם העובדה שאין לנו כוחות להרים את הקשר קצת מעציב אותי שכן זה נורא מוקדם בחיינו לא לרצות להשקיע..

מקווה שהדברים ישתנו, ישתפרו השאלה היא איך הדבר יקרה. האם את ממליצה י לדבר איתו? או לתת לדברים לזרום ולקרות מעצמם ולפי זה לפעול?

אודה להתייחסותך ושוב תודה על היחס החם...

מירי