קשיי שחרור

זה הזמן לצאת ולהתערבב עם כל מי שנראה לך מתאים. אפילו לערב אחד. פשוט תרגייש את עצמך שוב, תחווי חיזור שוב, תרגישי שזה לאט לאט עובר, והכי חשוב- תאהבי אותך.

להתערבב עם כל אחד שנראה לי ,לא יעשה לי טוב. זה פשוט לא אני. מה גם שקשה לי להאמין שמישהו יראה לי עכשיו. לאהוב את עצמי? ברור. אני מדהימה ולא שוכחת את זה...(-:
תודה.

שירית היקרה, מאוד אהבתי את התגובה שלך לסמס שלו, שמה שצריך לקרות יקרה וכו'. מה שקרה הוא בנאלי ואנחנו נופלים למקום הרגשי הזה הרבה, נותנים לעצמנו להתאהב ולוקחים בכך את הסיכון שניפצע רגשית.
אני חושבת שאין מנוס מן התגובה שאת עוברת עכשו. מנסיוני, הדרך הכי טובה זה לקבל את התגובה הזאת בעצמך, לא להילחם בה, להתבונן בה בסקרנות, בסגנון סלחני, אימהי: נו חמודה שלי, בואי נראה כמה התאהבת כאן, עד מתי יכאב לך הלב. פשוט להיות נוכחת לכאב הלב, יום אחר יום, עד שזה ייקטן וייעלם. זו הגישה הבודהיסטית - להתבונן במה שקורה לנו, לא להיות שיפוטי ולנסות לברוח מן המקום הקשה אלא להסתכל לכאב הלב בעיניים ולנסות להכיר אותו היטב, ולקבל אותו כחלק ממך, המעיד על כך שיש לך רגשות חזקים - שאינך עשוייה פלדה, שניתן לחדור אליך, שאת מסוגלת להתאהב, ושזה יכול לקרות לך שוב.
לא יכולה לנבא כמה זמן זה ייקח, אבל אם לא תברחי מזה ותרשי לכאב להיות שם - זה ייגמר יותר מהר...מקווה שאת מבינה למה. חזקי ואימצי, והרשי לעצמך להתאהב שוב. זה שווה את זה...