אפילו כותרת אין לתאר את המצב.......

שלום רב
אני כבן 43 נשוי ואב לשני ילדים (13 ו-11.5),אשתי בת 40.שנינו עובדים,אישתי חצי יום ואני משרה מלאה.
מבחינה כלכלית אנחנו בממוצע.
אנו נשואים כ-15 שנים.
עד להולדת הבן הגדול היחסים היו טובים,היתה אינטימיות,היו שיחות,היינו יוצאים.
כשונלד הבכור(וזה טבעי) הכל פחת,בזמן קצר לאחר מכן(לא מתוכנן) נכנסנו שוב להריון והחלטנו להשאיר(ואני שמח על כך).
שוב זה טבעי שכשיש תינוקות חלוקן הזמן והעומס שונים ואני מקבל את זה.
אך המצב רק הלך ונעשה גרוע יותר ויותר.
כבר לאחר הולדתו של ילדינו השני בעצם נגמרה ביננו האינטימיות,אין שיחות אין בילוי,אין כלום.
גם כשהיה סקס זה אף פעם לא מתוך יוזמה שלה או מתוך שיתוף פעולה מלא שלה,היתה לי את ההרגשה שהיא ממש "עושה טובה" מה שנקרא-צריך כדי שיהיה שקט בבית.לא פעם ניסיתי לדבר איתה על כך אך היא טענה שאין זה נכון בכלל.
במשך אותם שנים (שלוש-ארבע שנים) פשוט ניסיתי אותה(לצערי) במשך שבועות ארוכים לא הייתי מנסה ליצור אינטימיות וסקס והיא לא הזיזה גבה אפילו,ושוב חזר התסריט.
ושוב ניסית לדבר,יש לציין שאף פעם אשתי לא מעלה נושאי שיחה הקשורים אלי ואליה,רק דברים שהם "אדמיניסטרציה" או שקשורים לילדים.עלינו? זה רק אני,אם אשתוק היא לא תדבר.
לפני 8 שנים ביקשתי שנלך לייעוץ\טיפול זוגי,אחרי שיכנועים היא הסכימה,היינו במספר פגישות שגם שם היא ממש לא שיתפה פעולה,אפילו המטפלת העירה על כך.
לאחר מספר פגישות הופסק הטיפול בעצם מפני שהיא תמיד היתה מוצאת סיבה לא לבוא,היא עייפה,לא מרגישה טוב וכו'.
כמובן שדבר לא השתנה.לפני 5 שנים החלטתי לעשות מעשה(הייתי נואש ומדוכא)והחלטתי לעזוב את הבית.
עזבתי,שכרתי דירה קטנה והייתי נפגש עם ילדי פעמיים בשבוע ובכל סופשבוע שני.
לאחר 6 חודשים היא ביקשה שאחזור,שקשה לה כך,לילדים קשה ושהיא מתגעגעת וכו'.
שוחחנו ארוכות על הנושא וחזרתי.
אלה היו 3 חודשים מופלאים ביותר,פשוט אישה אחרת לגמרי.
בנקודה הזו שוב החלה היתדרדרות מהירה כך שאחרי פחות מחצי שנה מצאתי את עצמי באותו מצב.
והמצב רק הלך והיתדרדר.....כיום אנחנו ישנים כל אחד בחדרו,כמו שותפים לדירה,מדברים רק על עינייני "מנהלה" ומה שקשור לילדים.נכון הוא שאין מריבות,אין מתחים כי גם אין שום דבר אחר פרט למנהלה....
כמובן שאין יום שעובר בראשי הנושא שצריך לעשות לזה סוף,זה לא חיים,אין לי מילים לתאר בכלל את חוסר החשק שלי לכל דבר,פשוט סתם חי.
מצד שני אני יודע שאני עמוד התווך הכלכלי בבית,זה לא שאני מרוויח מיליונים אבל ללא ההכנסה שלי בעצם אין הרבה....מהכנסתה ניתן לשלם את חשבונות החשמל הארנונה והטלפון.......
שזו דילמה קשה עבורי,מצד אחד זה בסופו של דבר יפגע בילדי,מצד שני גם אם נפרק את החבילה הרי אצטרך להמשיך ולתמוך ואז כלכלית לא אהיה מסוגל לקיים את עצמי בצורה מינימלית אפילו,אלה אם כן אחיה באוהל.
אני יודע שאין עצות פלא,אך אולי בכל זאת ניתן לקבל כאן עצה.
תודה מראש.