מריבות על ימי שישי אצל ההורים

אני בת 34 ובעלי בן 38 . נשואים שנה וחצי. אנחנו רבים הרבה, אני עברתי למקום מגוריו ובתחילת הקשר הייתי יותר פחדנית ופחות עומדת על שלי. במשך הזמן (הרבה בזכות טיפול שעדיין אני עוברת)
נהייתי יותר אסרטיבית ומודעת לרצונות שלי וגם אומרת אותם בקול.
הבעיה הרצינית היא שעברתי למקום מגוריו - כך שהמשפ' שלו קרובה והוא מתעקש שנלך יותר ימי שישי להוריו ופחות להורי בגלל שזה יותר קרוב. עד עכשיו הסכמתי - אבל עכשיו החלטתי שזה מפריע לי - מה עוד שאני מוותרת גם על "התורות" שלי לפעמים בגלל ארועים במשפחתו כמו ימי הולדת וכשזה הפוך אני צריכה תמיד להתווכח. בנוסף הוא נפגש הרבה עם אחיו ואני בבית לבד,
הוא גם לא מעריך את ההקרבה הזו שאני עושה למען משפחתו, ונראה לו כאילו אני לא עושה כלום...
אני חושבת שהוא כבר מקבל אותי כמובן מאליו, וגם את ההתנהלות עם המשפחות - הוא התרגל שהמשפחה שלו קודמת..
עכשיו הוא לא רוצה לשמוע על שבוע אצל הוריו-שבוע אצל הורי בטענה שאי אפשר לשנות את מה שכבר קבענו כי אני עושה לו את זה כדי לחנך אותו. ניסיתי להסביר לו שלא טוב לי עם ההסדר הזה אך הוא לא ממש מבין... יש לציין שככה זה בהרבה תחומים - הוא גורם לי להרגיש שהוא מחליט את ההחלטה האחרונה, ולי יש הרגשה שאין לי שותף אמיתי שמבין מה עובר עלי. קרו פעמים רבות שבכיתי מהמריבות שלנו והוא אפילו לא חיבק, פעם אחת אפילו בכל היחסים הוא לא ביקש סליחה אפילו אם ידע שהוא לא בסדר... אני דיי מיואשת כי אנחנו רבים די הרבה... הטיפול הפסיכולוגי שלי עזר אבל יש דברים שאני מרגישה שלא תלויים רק בי וגם שקשה לתקן את ההתרשמות הרשאונית שלו ממני - כי בהתחלה הייתי פחות עומדת על שלי והוא התרגל.......