עזרה בבקשה.....

אני וחבר שלי ביחד שנה +,הכרנו עוד שנה מלפני.
אנחנו מאוד אוהבים,בחודשים האחרונים אני מרגישה ספקות,רוב הזמן אני מרגישה שאני מאוד מאוהבת, עד כדי כך שאני לא רואה את העתיד שלי בלעדיו,אבל יש ימים שאני פחות מרגישה ככה, ושואלת את עצמי אם אני באמת אוהבת אותו כל כך. אנחנו מאוד שונים ההפך המוחלט,אין לנו כמעט שום דבר במשותף,אנחנו רבים המון,ולמרות כל זה אנחנו מאוד אוהבים ומתפשרים משלימים מהר ולא נותנים לכל הנ"ל להפריד בינינו.
אנחנו כל כך קרובים הוא החבר הכי טוב שלי,ועוד דבר,אני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שלא נפגשנו בכל השנתיים האלה,ואני יודעת שזה לא כל כך טוב,כשנפרדנו לפני כמה חודשים[לכמה ימים] הבנו שאיבדנו כל אחד את עצמו,ושנבלענו לתוך הקשר,ואמרנו שנתראה פחות,מה שלא קרה,מצד שנינו,גם כשחברות שלי מציעות לי להיפגש לצאת אני מסרבת במחשבה שאם הוא לא שם אני לא אהנה.
קראתי ספר כלשהו שבסוף הספר הדמות הראשית הגיעה לתובנה "שזה בסדר שיש ימים שאוהבים פחות" ,אך יש עוד משפט שאומר "אם יש ספק אין ספק"

אני לא יודעת מה לעשות,האם זה בסדר שיש ימים שאני מרגישה ככה? האם זה לגיטימי? אנחנו מתכוונים ללמוד יחד ולגור יחד,אבל אני מפחדת שזה לא ילך בגלל "הימים האלה" אני ממש אוהבת אותו ולא רוצה לאבד אותו.