מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- זקוקה לעזרהמיכל28/06/2009
שלום ,
אני בת 37 אם לשניים נשואה 11 שנה , מערכת היחסים עם בן זוגי בכל 11השנה היתה עם עליות ומורדות .בשניים הראשונות הינו רבים ומתווכחים היום אנחנו לא רבים אבל כל אחד מאיתנו נשאר עם הכעס שלו אני בדרכ שכועסת עושה פרצופים נעשת נעט דיכאונית ובעלי שונא את זה ומנתק מגע , מפסיק לדבר איתי וזה מכעיס אותי עוד יותר , אני נטה להרבה מצבי רוח והוא טוען שהוא כבר לא יכול להתמודד עם זה , הגענו למצב שבעצם אנחנו צריכים להיפרד אבל בגלל הילדים 4,7 אנחנו נמנעים . אנחנו לא רוצים לפגוע בהם .בכל כעס שיש ביננו בעלי מזכיר את זה שנמאס לו מימני ובעצם שכל אחד יחיה כרגע את חייו עד שהילדים יגדלו ואז ניפרד, לי זה קשה החוסר וודאות הזה מטריף אותי , אני יודעת שאני צריכה לקחת החלטה שכנראה אנחנו צריכים להיפרד למרות שהילדים קטנים .. אבל קשה לי ...לא ניסינו טיפול זוגי כי הוא לא מעוניין הוא לא מאמין שטיפול ..
אני כבר תשושה, ...עד כדי כך שאנ י אפילו אמא שהילדים הם כל עולמי מתקשהלהתעניין בהם ,, מה לעשות ??* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר עכשו צריך כבר לפעול
דורית כהן28/06/2009מיכל יקרה, על פי מה שאת מתארת, שניכם נשאבתם לגמרי אל תוך הנתק הזה, והאיכות השלילית של חיי היומיום שלכם צובעת הכל בצבעים קודרים. אותך היא מביאה לתחושות דכאוניות ולאיבוד עניין בדבר הכי חשוב לך - הילדים, ואותו זה מביא לאטימות, ניתוק מגע. לשניכם זה מצב שהורס את כל שמחת החיים ולא משאיר אנרגיות.
את מצאת את עצמך עכשו תלוייה בו, בלוח הזמנים שהוא הציב, בהחלטות שהוא יקבל בבוא הזמן, וזה מגביר את חוסר האונים שלך ואת הפסיביות שלך.
לדעתי עלייך להיכנס לפעולה: או להבהיר לו שאינך מוכנה להמשיך כך (לדעתי יכולת התפקוד שלכם כהורים מאוד ירודה במצב הזה וזה כלל לא לטובת הילדים שתישארו כך יחד) - זה הרסני לכל אחד מכם ולילדים, אז או שעושים עכשו את הצעד ומתגרשים או שנותנים צ'אנס לזוגיות ומנסים ייעוץ זוגי ביחד. יש זוגות שמצליחים לבנות מחדש את הזוגיות ואת האהבה ויש זוגות שזה כבר מאוחר מדי, או שזה פשוט לא מתאים להמשיך. אבל לא תדעו עד שלא תגיעו ליועץ.
זה הזמן לפעולה, יקירתי.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מכורים לאינטרנט?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

