מה עושים כשנגמרת האהבה?

שומשום היקרה, הגדרת בצורה מדוייקת - מה עושים כשנגמרת האהבה.
אני רוצה להתייחס למילה אהבה, כמו שאני קוראת את מכתבך:
מכיוון שאת מדגישה עד כמה נמאס לך מהכל: אנשים, עבודה, בעל והילד אפילו - אני הייתי קוראת לכך שהאהבה שלך לחיים, ולעצמך - נחלשה עד מאוד. כאשר אדם אוהב את עצמו - נובעת ממנו גם אהבה לסביבתו.
המסקנה היא שעלייך לחפש את הפתרון בתוך עצמך. אם ע"י פנייה לטיפול פסיכולוגי אישי, כי נכנסת למה שהפסיכולוגים מכנים דכאון. ככל שמצב הרוח הזה נמשך זמן רב יותר - כך זה מדאיג יותר. אם תצאי מן המצב הזה בכוחות עצמך ובמהרה - זה יעיד על כך שזה היה מצב רוח חולף ולא באמת דכאון.
אם את רוצה כמה טיפים - שבי עם עצמך ועשי רשימה של דברים שאת אוהבת לעשות בחיים, כאלה שלא עולים הרבה כסף, בגלל המצב הכלכלי שאת מספרת עליו. עלייך להכניס כמה דברים כאלו לכל יום בשבוע. דוגמאות - שיחה עם חברה, פגישה עם מישהו אהוב - אמא, אחות.. יציאה לסרט, לריקוד. אני מאוד ממליצה על פעילות ספורטיבית קבועה (אני למשל עושה הליכה כל בוקר, בחוץ - זה לא עולה כסף). פעילות גופנית היא תרופה בדוקה לדכאון, כי היא מעלה את כמות הסרוטונין במוח - מה שאחראי על תחושות נעימות, על אושר.
אם לא תצליחי לאמץ את הטיפים האלו, תצטרכי לפנות לטיפול נפשי, וצר לי - זה דווקא עולה הרבה כסף, אז אני ממליצה שתקחי עצמך בידיים ותיעזרי בטיפים האלו, ואני פונה לשאר הקוראים לתמוך ולהציע עוד רעיונות לשומשום - איך לצאת ממצב הרוח הדכאוני הזה.

קודם כל חברים יכולים לעזור , לנסות לשפר את המצב רוח שלך.
אני חושב שלא מעט מפעילויות הן דורשות איזו מידה של רצון עצמי להנות.
לכן , דבר ראשון את צריכה להחליט שאולי הגוף אומר לך דיכאון אבל הראש אומר לך
להנות , ותנסי דבר אחד או שניים או שלושה והדכאון שלך יעבור.
אולי כדאי לך להתחיל בפעילויות שאת הכי אוהבת או הכי חלמת עליהן.
אולי תתחילי בלקחת ערב חופשי איזה פעמיים בשבוע (תמיכה מבעלך) בשביל להתרכז
בך בעצמך ובשיקום מצב רוחך.
כל אחד ואחת עובר באיזה שלב משבר בחיים בשלב כזה או אחר , את לא שונה,
פשוט צריך לתת זמן והשקעה.