קנאה מוצדקת?

יש לי חבר כשנה וחצי לא מזמן גיליתי שהוא משקר לי לגבי מישהי שעובדת איתו שכל הזמן התחילה איתו ונגעה בו באופן דיי ברור. הוא נהג לספר לי עליה כל הזמן ועל מה שהיא עושה בכל פעם שהוא עשה את זה הייתי בוכה ונפגעת והוא היה ממשיך. לא מזמן גיליתי במקרה, שהוא הסיע אותה לאיזשהו מקום שהיא הייתה צריכה ללכת אליו. חיכה איתה והסיע אותה חזרה לביתה בזמן שהוא סיפר לי שהוא יוצא עם חבר שלו.

נפגעתי מאוד עד כדי כך שהיה לי התקף חרדה והיסטריה הוא התחנן שאני אסלח לו נשבע לי שלא עשה איתה כלום ושזה סתם היה בשביל להרים לעצמו את האגו.

הדבר מאוד עירער אותי ונשבר האמון שהיה לי בו ובמערת יחסים שלנו.

גם כשאנחנו הולכים ברחוב. הוא נורא עסוק בסביבה, בבחורות. כאילו מחפש.

הוא כל הזמן מספר לי על בנות שמתחילות איתו וכשאנחנו הולכים ברחוב אז על בנות שמסתכלות עליו ומעיר הערות על המראה שלהן וכדומה. גם כן כשאני לא איתו הוא נוהג לפלרטט עם בנות שמתחילות איתו. יצא לי כמה פעמים לשמוע את זאת תוך כדי שיחת טלפון איתו או מהחברים שלו וממנו בעצמו. למרות שלעיתים הוא טוען שהוא פלרטטן ולעיתים הוא טוען שלא. מתי שמתאים לו.

יש לציין שאני החברה שראשונה שלו. ושלא היה לו ניסיון קודם לפני. הוא היה שמן והרזה המון ואומר שמפריע לו שאני עושה פרצופים וכועסת במקום לפרגן ושזה מוריד לו את הביטחון כשאני "יורדת" על הבנות שמתחילות איתו ומסתכלות עליו.

מאוד מפריע לי העניין, אני לא סומכת עליו יותר. יש לציין גם שלפני המקרה עם הבחורה לא היה חוסר אמון בכלל ולא קנאה בממדים שכאלו. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה ומה לעשות בנוגע לקשר שלנו. זה מאוד פוגע בביטחון העצמי שלי. אשמח לתגובות, תודה. ליאת.