זקוקה להכוונה...

הבחור רציני מאד בכוונתויו..מדבר על העתיד הרחוק...והיותר קרוב..כלומר, חתונה, ילדים וכו'..מצד אחד אני נרגשת ומצד שני נלחצת...אני מאד מאד אשמח לדעות חיצוניות...תודה

מיכל יקרה,
התקשרות בנישואים היא לתקופת חיים, לכן צריך להיות שקולים ואסור להחפז תחת לחץ ולקבל החלטות בפזיזות.
לאן אתם ממהרים? עברו 3 חודשים ואתם בסך הכל בני 24. לפני כל החלטה ובטח על יחסים לטווח הארוך של חיים שלמים. קחו את הזמן, תרגישו, תכירו יותר לעומק זה את זה. ואם מבחינה דתית משפחתית מסורתית מתאפשר לכם לעבור לגור יחד, עשו זאת. תחיו יחד תקופה משמעותית שבה תוכלו באמת להכיר אחד את השני בלי איפור ובלי מסכה ולא רק בשיחות לתוך הלילה. אחרי תקופה כזו שניכם תוכלו להחליט בצורה הרבה יותר מפוכחת אם אתם מתאימים ואם נועדתם זה לזו. מצורת הכתיבה שלך, את מאוד לוגית ומקטלגת . אבל כל חיים משותפים, בטח נישואים זה אוסף של פשרות שלא תדעו אם אתם יכולים לחיות אותם או לא עד שתתנסו. לכן, תנו ליחסיכם זמן ואל תיחפזו.

לתת לזה זמן..אבל הבעיה שלי היא שהוא מלחיץ אותי גם כשהוא לא מתכוון לעשות זאת. אמרתי לו שכל עניין החתונה או דיבור בסגנון מלחיץ אותי ושאני זקוקה לזמן..אז הוא הפסיק לדבר על זה באופן ישיר ועבר לדיבור עקיף..איכשהו הצלחתי להתגבר על הלחץ כשהוא דיבר על הנושא באופן עקיף והתפתח אצלי רגש כלפיו אבל אז הוא הרגיש בדבר ושוב חזר לדבר על הנושא..
הוא בסה"כ מנסה להיות סבלני. הוא תמיד אומר שהוא מעדיף לחכות עוד קצת מאשר לאבד אותי לחלוטין..
השאלה היא אם באמת אפשר לפתח אהבה אחרי תקופה מסויימת שיוצאים. נכון יש הבדל בין התאהבות לאהבה..אבל האם זה אומר שאפשר לוותר על ההתאהבות (כאן זה ההתרגשות והפרפרים?) ולהגיע ברגיעה אחרי תקופה ישר לאהבה (טוב, לא ישירה אבל הדרגתית ורגועה..)
בנוגע לגיל..אני אומנם בת 24 אבל הוא מבוגר ממני..לא בהרבה..בן 28..ומבחינת מסורת..אצלי בבית לא מקובל לעבור לגור יחד לפני החתונה.אנחנו משתדלים להיות ביחד כמה שיותר ימים שלמים כי זה הכי הרבה שנוכל להגיע כדי להכיר אחד את השני במצבים שונים של היום.למזלנו זה יותר מתאפשר כי אני עדיין סטודנטית (בחופשת סמסטר) ועובדת רק במשרה חלקית והוא כרגע לא עובד (המצב בשוק) מבחינת גיל-זה נשמע אולי צעיר אבל אני מרגישה שזה הזמן שלי. ואיפשהו אני הרגשתי שזה הזמן שלי כבר תקופה מסויימת על אף גילי הצעיר.
אבל בלי קשר, אני לא מתכננת להתחתן כ"כ מהר..ואמרתי לו את זה מראש! אני רוצה לצאת תקופה לפני החלטה כזו משמעותית..אני חושבת שקשה לו עם זה בגלל שהוא כ"כ בטוח שאני זו היא והוא פשוט רוצה את הרגיעה שבידיעה..
נק' נוספת...ציינת שאני לוגית ושיש צורך בהרבה פשרות בזוגיות-אני לא חושבת שהעובדה שאני לוגית סותרת את העובדה שאני יכולה להתפשר..ואני חושבת שיש לי הרבה פשרות בקשר הזה..בין אם זה הנתונים ה'יבשים' שציינתי, ואם זה התנהגויות מסויימות/ תכונות אופי..הרי אין איש מושלם ובאמת שהוא איש מקסים..
ותודה רבה על תגובתך הקודמת..