יחסינו לאן...כן..לא...

שלום,

אני בת 33 רווקה. מעולם לא הייתי בקשרזוגי בוגר רק קשרים שלא מובילים לכלום. בעצם אין לי מושג מהי זוגיות..עכשיו אני בקשר עם בחור 4 חודשים מתראים כל יום. אני אוהבת לטייל,אקטיבית, אוהבת לטוס לחול ופתוחה בדעותי ואוהבת מגע . הוא בחור שמרן בדעתיו אוהב טלווזיה ואינטרנט כל תכנון פעילות מצריך ממנו אנרגיות והוא פולני ופחות אוהב מגע. למרות הכל הוא בא איתי למקומות שאני רוצה מתכנן ומארגן ודואג קשה לא לפרגן או להביא אהבה קשה לו לייזום או להתחייב.. מתחילת היחסים אנחנו ישנים כל יום ביחד שנינו גרים באותה עיר..אבל הקשר לא ברור עדיין..אני מרגישה שכבר הייתי צריכה לדעת האם זה זה או לא..והוא גם כן לא לוקח החלטה. אני רוצה שנטוס ביחד לחופשה ארוכה של 3 שבועות והוא מסרב להתחייב או להסכים. הרעיון על לגור ביחד עדיין לא על הפרק וגם הוא לא מכיר את הורי ואני לא את שלו. אני חשה שיש לו רגשות כלפי אבל הוא לא יודע איך להביע אותן או לחשוב בצורה "זוגית" למרות שאנחנו כל יום ביחד לא חשה שיש בינינו אינטמיות או זוגיות מוצלחת. לא יודעת האם זה ניתן לשינוי או לא? האם אני מתפשרת על האדם הראשון שאוהב ומתנהג בצורה זוגית בגלל שעד עכשיו לא מצאתי אדם כזה? או שבאמת יש פה משהו אמיתי. אני הרבה יותר מילולית ממנו ונוטה לשיחות עומק..אבל אין לי את הידע האם התרגלתי בחיי לדבר עם נשים? או שניתן למצוא גם גבר שמסוגל לנהל שיחות עומק?
ממש לא יודעת מה לעשות ..מרגישה שאני צריכה כבר לדעת ..וגם הגיל כבר לא צעיר...אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליו תכונה שחשובה לי אבל מה עם שיחות נפש חיבוקים ומילות אהבה מיוזמתו.
ברור לי שאם נמשיך להיות ביחד אני יהיה משקית החוויה ביחסים ויצטרך לייזום כל הזמן ולא לצפות לגסטות רומנטיות...האם אני מתפשרת? או שזה הכוונה שתמיד יש פשרות.........אשמח לחוות דעת ממש מרגישה אבודה.