דילמה

דניאלה יקרה, יכולתי לענות לך לכיוון זה או אחר, כמו - תני לזה צ'אנס עם הידיד ותראי שלאחר קצת ליטופים ומזמוזים את תידלקי ותרגישי ארוטית ותרגישי משיכה. יכולתי גם לענות לך - דניאלה, חכי בסבלנות עד שתמצאי גבר כלפיו תרגישי משיכה ואז את כבר תדעי שהוא האיש...
אבל, אני חושבת שמן הראוי להציע לך מכיוון שהנושא מטריד אותך ויושב עלייך - לכי לייעוץ פסיכולוגי קצר מועד, אפילו רק פגישה אחת. שבי עם מישהו מקצועי ומנוסה, עדיף אישה, אני חושבת, והיא תוכל לחקור יחד איתך את השורשים של הרגשותייך, איפה את נתקעת, ויחד תוכלו למצוא את הפתרון ואת הכיוון הנכון. מה דעתך?

תראי, יש לי הרבה דילמות שמפריעות בתקופה מסויימת יש כאלה שעוברות ויש כאלה שלא
עכשיו לא בכל דילמה אני ארוץ לפסיכולוג, ולכן זו הסיבה שרשמתי כאן בפורום.
יכולתי מלכתחילה ללכת לפסיכולוג וזהו ובאמת שאין צורך שתגידי לי, אבל לא רציתי ושוב, בגלל זה פניתי לפורום של הפסיכולוגים הזה. ציפיתי באמת לקבל איזשהוא טיפ או ייעוץ קטן שיוכל לסייע לי.
תודה

תראי, יש לי תחושה ש"ייעוץ פסיכולוגי" קצת מרתיע אותך, ואולי את צודקת, אולי לא מכל דילמה צריך לרוץ לאיש מקצוע. אבל ממה שכתבת עולה התחושה הברורה שלך- את מתוסכלת, את פוחדת שאולי משהו איתך לא בסדר, את אולי חוששת מקשר, אולי לא, אולי זה הוא, אולי זאת את.. לכולם יש, לך אין.. העלת הרבה מאוד בתוך כמה שורות, ולכן לדעתי דורית מצאה לנכון לומר לך ששווה לבדוק לעומק מה מניע אותך לפעול או להרגיש או לא להרגיש בסיטואציות מסוימות.

אני עצמי שמרתי עד לאחד שלי, ואולי זאת טעות, אולי לא. מה שהיה ברור הוא שאין סיכוי שאני אשכב עם מישהו לשם החוויה.. מאוד היה לי חשוב לדעת שמי שאני עושה את זה איתו חייב להיות אדם שאני מאוהבת בו, שהוא אוהב אותי, שאנחנו יחד ורואים עתיד יחד (חתונה או לא, עתיד יחד). וכך קרה. אני לא מתחרטת. אבל- ברור לי שכל אחת ומה שהיא. יהיו כאלה, והרבה, שירצו לברר עם עצמן ולחוות כמה נסיונות לפני משהו מחייב ויהיו שלא. אני שמרתי מהסיבות שלי- יכולתי באותה מידה גם לא לשמור.

ממה שכתבת נראה כי אינך נמשכת אליו, אמרת את זה למעשה, מה שכנראה יביא ליחסי מין לא מאוד מהנים. הרי משיכה היא א.ב של יחסי מין טובים. זה ועוד כמה דברים כמו תקשורת טובה, מתח, אמון, כל אחד ומה שנותן לו את התחושה שהנה- עכשיו אפשר להתפשט, תרתי משמע, גם במובן הפנימי וגם החיצוני, להיחשף טוטאלית בפעם הראשונה.

אני לא שוכנעתי ממה שכתבת שאכן זה האחד ששווה את זה, בעינייך. אולי היה עדיף שתחכי עוד קצת, שתצאי עם עוד כמה, ואם אגן התחושה והפחד שאולי זאת את- חוזרת על עצמה, אולי אז- תשקלי בכל זאת ללכת למישהו שיברר זאת איתך, אולי אפילו אחות גדולה, בת דודה מנוסה, או יועצת אחרת..

מקווה שעזרתי. בהצלחה רבה

אני מרגישה שבאמת הבנת אותי, תודה רבה לך מעומק ליבי על הפירוט
החשש היחיד שלי הוא שאני בעצם מפסידה בחור טוב ואני מפחדת להתחרט, ואני יודעת שהמשפחה שלי תבין את זה מבחינתם העיקר שאני אצא עם מישהו טוב משיכה או לא משיכה זה משהו שיכול לבוא... בגלל זה מאוד מעיק עליי יש בי משהו שרוצה לרצות את ההורים. וזה מכביד עליי.
יש הרבה מעבר.
אבל תודה לך על הפירוט!

נשמע שאת מודעת לעצמך ולסובב אותך. השתמשי בזה, נסי לקבל דרך זה כלים- קודם כל היפרדות מההורים זה דבר שקורה באיזור הגיל שלך וזה טבעי שתהיי בדילמה מתי לרצות אותם, מתי לפעול תחת שיקול דעתך בלבד, מתי לעשות רק מה שבא לך. לאט לאט זה יגיע, אבל את צריכה לתת לזה לקרות. מעבר לזה נסי לשבת רק עם עצמך, אפילו מול דף ועט, ולהעלות את כל השורשים שמהם את מונעת.. נסי לערוך טבלה של מה כן ומה לא, מה כרגע בראש סדר העדיפויות שלך..

משיכה לא תמיד באה עם הזמן, לפעמים זה משהו פסיכולוגי לחלוטין ולפעמים זה משהו ביולוגי לחלוטין.. את נורא צעירה, ואת עוד תימשכי להרבה בחורים, טובים או טובים פחות, והם אלייך, ויהיה בסדר. את אותו בחור את יכולה להשאיר כידיד טוב ואולי עם הזמן משהו יתפתח, אבל לא לקיים קשר רומנטי כשאין בסיס של משיכה בסיסית. תוכלי להנות מחברתו גם אחרת.. ואולי לאפשר גם לו לא להיות במתח ובתחושת דחיה. כך או כך אני משוכנעת שעוד תכירי רבים אחרים עם אופי שימצא חן בעינייך. ואם את מתעקשת על הקשר איתו- נסי למצוא בו את הנקודות המושכות, נסי לשנות כיוון מחשבה (זה קשה, אבל אולי אפשרי), ואם זה עיניין של הופעה- קחי אותו לקניון. תתפלאי כמה לגבר זה לא ממש תמיד משנה מה ללבוש, ואם האשה שלו מרוצה גם הוא מרוצה..

אני גם הולכת לייעוץ, מבחינתי זאת מתנה אמיתית שיש איש מקצוע שמפנה לך שעה מזמנו, פעם בשבוע, ושם את יכולה לברר ולקבל הכוונה ממה את מונעת ופועלת, לחדד את המודעות ולדעת מה באמת בריא לך. שם אגב פתחתי את הרצון שלי לרצות את הוריי, הרבה פעמים דאגתי שיקבלו את התשובה שהם רוצים למרות שזה לא תמיד היה הרצון שלי.. מניסיון- זה מביא בעיקר לתסכול ולהרגשת מירמה. וזה חבל. היום אני פועלת בדרכי שלי, ולפעמים הם מרימים גבה, בדיוק כמו שאני ואת בעזרת ה'- נרים גבה על כל מיני מעשים של ילדינו. כי ככה זה. זה טבעי וזה בריא וזה תקין. את זאת את.. אם היית הם, זה היה מוזר מדי :)

בהצלחה לך חמודה.

אין לך מושג כמה אני מודה לך! הפנמתי את דברייך ואני אשתדל.
יש לי מס' קונפליקטים בחיי כרגע אז אני קצת בתקופה לא טובה, בכל אופן אני רוצה להגיד לך תודה רבה על זה שישבת והקדשת זמן בישבילי וכתבת כל כך הרבה וכל כך טוב!
תודה על ההבנה ועל התשומת לב מרגישים שאת מדהימה!
תודה מקרב ליבי!

מאחלת לך רק טוב והמון בהצלחה. התקופה תעבור ודברים יתבהרו ויסתדרו.