מעורבות יתר

דעתי חד משמעית ואולי לא תאהב אותה- לשים להם גבול שאין בכלל אישיו פה. אשתך היא אשתך, בחרת בה, אתה חי באושר, אתה אוהב אותה, הם לא צריכים לשכב איתה או לישון איתה או לגדל את הילד שלה ובזה נגמר העיניין.

איך אשתך לדעתך מרגישה? איך אתה תרגיש אם תהיה כ"כ דחוי?


וגם אם יש סיבה "מוצדקת", שהרי לבטח שמעת אותה כבר בעבר- אין לך מה להיות נוכח בשיחה כזאת. אתה ואשתך- אחד. אתה וההורים שלך- נפרדים. "ועזב את אביו ואמו והיו לבשר אחד". פה זה פשוט מתבקש..

בהצלחה!

תודה על התגובה.

הבעיה שהם לא מרפים מזה הם טוענים ומבטיחים שלא יאמר שום דבר רע אלא רק דיבור חופשי כלשונם,
הם טוענים שמותר להורים לשוחח עם בנם לבד ללא נוכחות אישתו.
מה דעתך?

אני כרגע מתמקדת באשתך- אם הייתי היא לבטח לא הייתי מרגישה נוח עם השיחה הזאת. אני חושבת שזוגיות היא דבר שאסור לאף אחד להתערב בו, בטח של להורי. כתבת בהודעתך הקודמת שכמובן הכל יעלה וגם היא תועלה בשיחה הזאת ואתה לא מוכן לזה.

כל עוד הם מרגישים ממך שיש סיכוי, לבטים או ספק- הם לוחצים לדבר. ברגע שתדגיש ותשדר שבאמ תאין סיכוי- ואתה איתה ואין פה יותר מקום ללנסות להפריד וכו'- הם יפסיקו כי יתייאשו ויבינו.

חשוב איך היית מרגיש במקום אשתך, מה שהיא חווה הוא דבר קשה מאוד. היא חווה דחיה, וברגע שאתה מדבר איתם לבד- א- אתה מראה שזה אפשרי להסתיר ממנה. ב- אתה מאפשר להורים שלך להיכנס עוד קצת פנימה ולערער את הגבול הברור של זוגיות. ג'- אתה פוגע בה. אל תנסה לרצות אותם.. עברת את הגיל..

בהצלחה..

עזרת מאוד!