לא יודעת איך להגיב

הי,
מה שנראה לי נכון כתגובה לדבריו הוא הבעת הבנה ואמפתיה. להגיד לו שאת מבינה את הלחץ שהוא מרגיש ושגם את לפעמים חווה אותו. ושלדעתך עדיין מוקדם לחשוב או לדבר על מיסוד הקשר. את יכולה להגיד לו גם שאת עוד לא מרגישה בשלה לצעד כזה. זה ירגיע אותו כי יבין שאת לא מצפה ממנו כרגע לשום דבר בומבסטי.
תהני מהקשר ובהצלחה.

אני מסכימה עם שירית לגבי הצורך לתת לו אמפטיה בנושאים שמלחיצים אותו. אני באמת חושבת שהצעדים של חתונה והבאת ילדים, להפוך לבוגר אחראי, להורה, לקחת אחריות על כלכלה של משפחה שלמה - אלו צעדים מאוד משמעותיים ומלחיצים. בגיל 32 הוא כבר רואה לא רק את החתונות של חבריו אלא בהחלט גם את הקשיים שהם נתקלים בהם, וודאי שואל את עצמו עד כמה הוא יצליח להתמודד. מה שאני מנסה לומר כאן הוא שתגובות מסוג זה הן מאוד צפויות וטבעיות, ונורמליות. זה שחברך הקודם עזב על הרקע הזה מסביר את החששות שלך להיפגע שוב, אבל זה לא אומר שזאת תהיה גם תגובתו של הנוכחי. אם תראי בכך תגובות נורמליות, כנות, שקופות - ומורכבות - גם ציפיות ורצון להתמסד אך גם חששות מתלווים - זה המקום הנכון להיות בו...האם לך אין חששות? האם אינך יכולה להבין מה עובר עליו מנסיונך שלך עם חברים וחברות? את מנסה להימנע משיחות מסוג זה כנראה בגלל הנסיון המר שהיה לך עם החבר הקודם, יש לך הרבה כאב רגשי סביב הנושא הזה. ואנחנו בדרך כלל מנסים להימנע להיכנס למקומות כואבים...נסי להבחין בין אז להיום, וקבלי את ההתלבטויות שלו כמעידות על תהליך חיוני וחשוב ולא על יחסו כלפייך.