זויגיות אבודה

היי,
אני בת 32 נשואה ויש לי ילדה מדהימה בת שנתיים עוד מעט.
אני נשואה 5 שנים, הזויגיות שלנו מהתחלה לא הייתה טובה.
אם הזמן המריבות שלנו מגיעות לשפה של רחוב ובטונים צורמים מאוד, למרות שאני יודעת שזה גורם נזק רב לביתי היקרה וגם לי אני לא מצליחה לעזוב את בעלי.
המריבות שלנו הם כל יום אפילו במהלך היום כשאנחנו משוחחים בטחפון אנחנו רבים, אין ביננו הסכמה לגבי כלום.
מעבר לכך שאין בינינו מגע בכלל כבר שנה וחצי!!!!!!!
למען האמתמתחילת הקשר לא היה ביננו הרבה מגע.
אני מאוד זקווה למגע,לחום בקיצור לגבר אמיתי.
אני מאוד מתוסכלת ומאוד רוצה להתגרש ולא מבינה למה אני לא מצליחה לקום וללכת.
אחת הדילמות שלי איך אני מתחילה את חיי מהתחלה אין לי גרוש משלי.
אני לא עובדת תקופה ארוכה אני עם ביתי בבית עד סםטמבר.
ברמת העיקרון האים הוא צרך לשלם לי מזונות מהיום שאני עוזבת את הבית?
סליחה על אריכות דבריי ותודה מראש על ההתייחסות.