בעיות כל הזמן

מנאר היקרה, צר לי על מה שאת עוברת.
לפי התיאור שלך בעלך הוא בעל אישיות מאוד לא בוגרת, שלא מסוגל לעמוד מול ביקורת ומעדיף "לטמון את הראש בחול", להתנתק, לברוח, או להתקיף את מקור הביקורת. אני חושבת שכבוד מאוד חשוב אצלו, וכנראה טון הדיבור בו פונים אליו מאוד קובע את שיתוף הפעולה שלו.
מאוד סביר שמכיוון שהוא גדל עם "מודל" של אבא כה בעייתי - זה היה המקור העיקרי ממנו למד איך להגיב בשעת לחץ.
מכל האמור לעיל - טיפול אישי או זוגי מאוד יכול להועיל לשפר את היחסים ביניכם, אבל הבעייה היא שהוא אינו מסכים. האם יש מישהו בכפר שיש לו השפעה עליו? חבר טוב? דוד? קרוב משפחה? אם יש כזה אולי כדאי להיעזר בו כי מאוד קשה לבעלך לקבל זאת מ מ ך שהוא זקוק לעזרה.
כעקרון, עלייך ממש להימנע מסגנון של האשמה כלפיו, גם אם את כועסת עליו, כי הוא לא מסוגל להקשיב להאשמות. הדרך היחידה שאולי הוא יקשיב לך תהיה אם תדברי או תכתבי לו יותר על הרגשות שלך: את מרגישה בודדה, עצובה, חסרת כוחות, חסרת שמחת חיים, ומאוד קשה לך להמשיך כך. מה הוא מציע? ויתכן שהוא יציע שאת תלכי לייעוץ. אולי כדאי שאם הוא מציע זאת - לכי את לייעוץ שיחזק אותך, ובמשך הזמן אולי הוא יצטרף.
אם כל זה לא יעזור, יש לך שתי אפשרויות: לעזוב אותו כי זה גדול עלייך ואינך חייבת להיות אומללה כל החיים.
אפשרות שניה - להיות היותר חכמה והיותר בוגרת במשך זמן רב, להתאזר בהמון סבלנות, להבין מאיפה נוצר הקושי שלו - מן הילדות, ולהיות מאוד סבלנית, חיובית כלפיו. למצוא על מה להחמיא לו אפילו אם זה בדברים קטנים ומובנים מאליהם, להימנע ככל האפשר מביקורת, וואלי לאט לאט הוא יתבגר ויתחזק.
חזקי ואימצי, וכתבי לנו שוב מה שלומך ומה קורה

שלום,
אני מאוד מודה לך על תגובתך, ביום שני בלילה ביקשתי מאחיו ( שגם הוא לא כל כך בא לצדי), אבל נעזרתי בו כי אני צריכה שמישהו יצליח לדבר איתו, בסוף הצלחנו למרות שהדרך שבה דיברו איתי לא הייתה מקובלת, אתמול דיברנו קצת אבל לא על הבעיה , סתם על הילדים שלנו, היום בבוקר הוא חיבק אותי ואמר שאנחנו צריכים לדבר על הרבה דברים אבל מאוחר יותר ויצא לעבודה.
אני מאוד אוהבת אותו ואיני יכולה לחיות בלעדיו, ורק בגלל זה אני סובלת עד עכשיו, אני כותבת לך ובוכה, מאוד כואב לי ממה שאני עוברת, אני מאוד רוצה להיות חזקה בשבילי ובשביל הילדים שלי, ואני מאוד מפחדת מהעתיד, ואם אטעה במשהו קטן כמו שהיה ולא נתנן לי הזדמנות לדבר, היינו על סף פרידה, מה אני אעשה אני לא יודעת.
רציתי לשאול, האם בן אדם שמוכן להתרחק והתנתק מאישתו להרבה זמן טוען שאוהב אותה, האם הוא אכן אוהב אותי או משחק ברגשות שלי. כשאני קרובה ממנו אני אכן מרגישה שהוא אוהב אותי, אבל איך הוא יכול להיות כל כך רחוק, ואיך יכול לנתק את הטלפון כשמנסה לדבר איתו לאחר הרבה זמן שלא דיברנו? למה תמיד אני זו שמנסה לפתור את הבעיה? למה אני תמיד סובלת ומתחננת בפניו שנחזור לדבר אחד עם השני, אני רוצה שגם הוא ינסה לדבר איתי ולא לוותר בקלות, מה אני אעשה?
אני מתה למצוא פתרון וללכת להתייעציות לפחות כדי לחזק אותי , אבל הוא לא יסכים...

אני מאוד מודה לך.
מנאר.