עברתי פרידה וצריכה עזרה

שיר יקרה, צר לי מאוד על כאבך.
הנקודה המרכזית שאת מדגישה היא עוצמת ההפתעה של הצעד שלו, והניתוק הברור והפתאומי מצידו.
מה שמעורר אותי לחשוב שאו שהוא צבר בבטן המון דברים לגבי הקשר ולא היה מסוגל להגיד לך כי משהו בתקשורת שלכם לא איפשר לו לבוא אלייך עם בעיות או טענות מצידו, או שמעורבת כאן מישהי אחרת והוא לא היה מסוגל להגיד לך.
אני מציעה לך לבחון את שתי האפשרויות (ואולי יש עוד הסבר שלא הצלחתי לחשוב עליו), וללמוד מכך משהו על ע צ מ ך בעיקר, לא על גברים בכלל.
למה אני כותבת זאת? כי יש לבני אדם נטייה - אחרי שנפגעו ממישהו יקר - להתחיל להתגונן מראש בקשר הבא מפני פגיעה דומה, בחושבם שככה הם הגברים (או הנשים). וההתגוננות מראש הזאת יוצרת בעיות בקשר מן ההתחלה.
יש להניח שהיה משהו בתקשורת שלכם שלא איפשר לו להיות פתוח איתך. בידקי מהו. האם בזמן של אי הסכמות או ריב את כעסנית? נפגעת מהר? נוטה לבכות? מתנתקת?
יתכן שאחת התגובות שלך לחצה אצלו על כפתור מאוד רגיש והוא לא יכול היה לעמוד מול תגובותיך, ובחר לא לשתף אותך. אני נוטה לחשוב שזה בעיקר פגיעות מצידך. יש גברים וגם נשים שלא מסוגלים לגרום לפגיעה. לא יודעים מה לעשות עם זה ומרגישים אשמים. בדרך כלל זה משהו שספגו מן הבית בו גדלו. אם הוא נמנע מלהגיד לך דברים שקורים אצלו כי חשש לפגוע בך, ראה אותך נחלשת ואומללה אם יגיד לך משהו בעייתי - אז מן הסתם הצטברו אצלו דברים שלא הרגיש שהוא מסוגל להגיד לך, פן תיפגעי והוא ירגיש אשם על שהוא הביא אותך לכך.
בסיכום, הפגיעות שלך, תחושת האשמה שלו - שניכם כנראה תרמתם להיווצרות תחומים שלא יכולים לשוחח עליהם. ואני מציעה שתבחני במקרה זה בעיקר את עצמך, ותראי מה את יכולה לשפר לקראת מערכת יחסים חדשה. זאת כמובן רק השערה, שיר יקרה. כתבי לי מה דעתך

דורית,
תודה רבה על תגובתך.
עברה על שנינו תקופה יחסית קשה. אני באמצע תקופת מבחנים והוא עסוק בפרוייקט בעבודתו ככה שהתקשרות ביננו לא הייתה משהו באותם הימים.
כן נכון אני פגיעה ורגישה והוא פגע בי כמה וכמה פעמים במהלך הקשר וזה הביא אותי לידי דמעות אך מעולם לא היה בינינו פיצוץ ומעולם לא הלכנו לישון כשאיננו מדברים זה עם זו.
זה הפתיע אותי מאוד שכן רק שבועיים קודם הוא אמר שהוא רוצה לשפר את הפתיחות שלו איתי. אני שיתפתי אותו בהכל והוא לא שיתף אותי בהכל- הוא אדם מופנם וסגור, הוא אינו יודע להביע רגשות כל כך, ואינו בעל כישורים חברתיים מזהירים, אפילו בני משפחתו אמרו לי שכל הכבוד שאני איתו כי הוא אדם יחסית קשה.
אני אמורה לפגוש אותו בסוף השבוע כדי לקחת כמה דברים שנמצאים אצלו עדיין.
האם עליי לבקש הסברים על המעשה שהוא עשה? אני למרות הכל אשמח לחזור אליו ולנסות לשפר את הדברים.
איך עליי לומר לו זאת?שלא ישתמע שאני מוכנה לקבל אותו בכל מצב.
בינתיים החלטתי לעשות סוויץ בראש ולהנות מהמצב כפי שהוא ולשמוח.
אשמח אם תוכלי לעזור לי ולייעץ לי שוב
שיר

היי שיר, ראשית אני שמחה שנרגעת והחלטת ליהנות מן המצב.
אני מציעה לך אולי לשבת ו ל כ ת ו ב לו איך את מרגישה לגביו, עד כמה היחסים איתו חשובים לך, מה לדעתך קרה בתקשורת שלכם, ולשאול אותו אם הוא היה רוצה, כמו שאת רוצה, לתת צ'אנס נוסף ליחסים, בתנאי כמובן שהוא עדיין אוהב כמו שאת אוהבת. כי אם לא - אז חשוב שתדעי זאת ותוכלי להרפות. משהו כזה...

היי דורית,
שוב תודה על תגובתך.
כתבתי לו כבר מכתב מפורט לפני כשבועיים, הנחתי אותו בתיבת הדואר שלו ולא קיבלתי תגובה על כך.
כמו שאמרתי לך ביום שישי אני אמרוה להיפגש עימו. איך עליי לנהוג לדעתך??
מה אני אמורה להגיד?? כי אני עדיין מוכנה לקבל אותו למרות הכל , אני אשמח לפתור את הבעיות שלנו ולנסות שוב מהתחלה.אבל איך אני אגיד לו את זה???
אשמח אם תוכלי לעזור לי גם בזה
שיר

שיר יקרה, אכן כתבת בהודעה הראשונה שלך שכתבת לו מכתב ולא קיבלת התייחסות.
אולי תשבי שוב עם עצמך, וכתבי לו עוד מכתב - רק בתנאי שיש לך משהו חדש שלא הבחנת בו לפני שבועיים כאשר כתבת לו את המכתב הראשון.
מעבר לכך, שיר, אין לי רעיונות אחרים. אם העברת לו מסר ברור שאת עדיין אוהבת אותו ורוצה לנסות שוב, והוא לא מגיב להזמנה שלך, עלייך לשחרר ולעבור הלאה.