איך אספר לאהובי שיש לי טרשת נפוצה?

צר לי מאוד, יקירה, על המחלה שלך. נקווה שיהיו לך עוד הרבה שנים לחיות טוב ושתימצא תרופה במהרה למחלתך.
את מציגה בפנינו דילמה מאוד קשה.
לא לספר לו ולהסתכן שהוא יגלה בעצמו - זה פגיעה קשה מאוד באמון. יהיה לו ברור שאת רצית להסתיר זאת מפניו וסביר להניח שזה יגרום לסיום היחסים.
לספר לו - מאוד יתכן שזה יגרום לו לקחת את הרגליים ולברוח לפני שהיחסים ייעשו רציניים יותר - כדי לא להסתבך עם מישהי חולה במחלה קשה.
אבל, תחשבי איך את תרגישי אם תיכנסי למערכת יחסים רצינית איתו כאשר את יודעת מה את מסתירה לאורך כך הזמן. זה פשוט יציק לך ועלול לגרום לך עצמך נזק נפשי. את לא תהיי שלמה עם עצמך ותשנאי את עצמך. שימי עצמך במקום הגבר ההוא - איך היית מרגישה אם הוא היה מסתיר ממך עובדה מסוג זה.
לאחר כל ההתלבטות הזאת, נראה לי יותר נכון לקחת את הסיכון ולספר לו על כך, ויחד עם זה להיות מוכנה לספק לו את כל המידע הכרוך בכך, כי אני יודעת שיש שני סוגי של טרשת נפוצה, והאחד מהם קל יותר.
המשיכי לשתף אותנו, אם את מסכימה. שיהיה בהצלחה - מה שתבחרי!

זה כל העניין, אני די במלכוד במצב הזה.
כשאני מנסה להכנס לראש שלו אני רואה שני טסריטים:

נגיד ואני הייתי בן אדם בריא שמתחיל מערכת יחסים והייתי מגלה שלבן זוגי יש טורשת.
אם הייתי מגלה זאת בשלב המוקדם של מערכת יחסים לפני שהיייתי נקשרת אליו - לא הייתי מכניסה ראש בריא למיטה חולה.
ואם הייתי מגלה כדרך אגב (דרך זה שאני פותחת מקרר ומוצאת מזרקים, או רדך זה שפטאום יש לו התקף), אז הייתי בורחת כל עוד נפשי בי כי הוא גם שקרן וגם חולה.

מצד שני אולי אם הייתי נקשרת אליו ואז המחלה מתגלה - אולי בגלל האהבה, כן הייתי נשערת איתו,


אבל דבר אחד ברור לי : אם אפילו בתור חולת טרשת היתי פוגשת מישהו שגם הוא חולה טרשת וידוע לי על זה מראש, הייתי פוסלת את הגבר הזה רק בגלל הטרשת (גם אם מכל יתר הבחינות הוא תותח - רק בשביל לא לסכן מערכת יחסים שלנו לתווח ארוך)

אכן יקירה, אני מסכימה עם דורית. הדילמה כמעט בלתי אפשרית.
הבסיס לכל מערכת יחסים לטווח ארוך ולא לסטוצים, בלי יוצא מהכלל, זה חברות ואמון. כי אהבה ויחסים לאורך זמן אינם מובנים מאליהם, גם לאנשים בריאים. לשימור והמשך בריא, צריך משהו יותר מאהבה וזה חברות ואמון.
אגב, גם אם היית בריאה, לא בוודאות היו נרקמים יחסים לטווח ארוך. אבל במקרה שתבחרי לא לספר לו - ברור שלא יהיו: לא חברות ולא אמון וגם לך יהיה קשה עם המתח של הסתרה תמידית. כך שבמצב של הסתרה אין סיכוי ליחסים לאורך זמן. לדעתי, אם את חושבת על יחסים לטווח ארוך, זו בכלל לא אפשרות להסתיר ובטח לא למשוך לאורך זמן, על מנת שהגילוי לא יהיה כואב. זו נקודת המבחן בצומת הדרכים לגבי ההמשך. גם את יכולה להפגע בהמשך אם תתאהבי ותינָטשי. לעומת זאת, יכול להיות, גם אם נראה לך שיש סיכוי קטן שהוא כן יקבל ויאהב אותך למרות הגילוי, אז הרי לך סימן שיש אהבה וחברות אמיתית והבונוס שלכם לחיים יהיה עצום.

זה ברור לי שבמוקדם או במאוחר אצתרך לספר.
השאלה זה לא "האם לספר", אלא "איך לספר"

יקירה, לצערי אין דרך פשוטה להגיד דברים כאלה . ולכן, בלי להסס יותר מידי, בלי לחכות יותר מידי ובלי להתלבט יותר מידי, קבעי איתו פגישה במקום נוח ושקט שאפשר לדבר בו וספרי לו בצורה הכי פשוטה וישירה שאת יכולה - על המחלה ועל המצב שלך ופשוט תזרמי עם זה. הבעיה תהיה רק עם המשפט הראשון. אחריו הכל יצוץ. איחולי לך להרבה שנים של אושר והצלחה עם אהובך. (נשמח אם תמשיכי לספר קורותיך)