עוד שאלה

"שלום,
קודם כל אני מודה לך, לפני כשבוע אני שלחתי עוד פעם הודעה אבל כנראה צריך לשים אותה בנפרד ולא להוסיף לתגובתך, בכל אופן אני העתקתי את ההודעה ( שלישי- 28-7):
שלום,
אני מאוד מודה לך על תגובתך, ביום שני בלילה ביקשתי מאחיו ( שגם הוא לא כל כך בא לצדי), אבל נעזרתי בו כי אני צריכה שמישהו יצליח לדבר איתו, בסוף הצלחנו למרות שהדרך שבה דיברו איתי לא הייתה מקובלת, אתמול דיברנו קצת אבל לא על הבעיה , סתם על הילדים שלנו, היום בבוקר הוא חיבק אותי ואמר שאנחנו צריכים לדבר על הרבה דברים אבל מאוחר יותר ויצא לעבודה.
אני מאוד אוהבת אותו ואיני יכולה לחיות בלעדיו, ורק בגלל זה אני סובלת עד עכשיו, אני כותבת לך ובוכה, מאוד כואב לי ממה שאני עוברת, אני מאוד רוצה להיות חזקה בשבילי ובשביל הילדים שלי, ואני מאוד מפחדת מהעתיד, ואם אטעה במשהו קטן כמו שהיה ולא נתנן לי הזדמנות לדבר, היינו על סף פרידה, מה אני אעשה אני לא יודעת.
רציתי לשאול, האם בן אדם שמוכן להתרחק והתנתק מאישתו להרבה זמן טוען שאוהב אותה, האם הוא אכן אוהב אותי או משחק ברגשות שלי. כשאני קרובה ממנו אני אכן מרגישה שהוא אוהב אותי, אבל איך הוא יכול להיות כל כך רחוק, ואיך יכול לנתק את הטלפון כשמנסה לדבר איתו לאחר הרבה זמן שלא דיברנו? למה תמיד אני זו שמנסה לפתור את הבעיה? למה אני תמיד סובלת ומתחננת בפניו שנחזור לדבר אחד עם השני, אני רוצה שגם הוא ינסה לדבר איתי ולא לוותר בקלות, מה אני אעשה?
אני מתה למצוא פתרון וללכת להתייעציות לפחות כדי לחזק אותי , אבל הוא לא יסכים...

אני מאוד מודה לך.
מנאר. "

עכשיו- אני מכינה את עצמי לעבודה חדשה ( מורה ליסודי), אני מאוד רוצה לההצליח בעבודתיי ובוודאי להיות חזקה למשפחתי גם, היום אנחנו מדברים טוב מאוד, למרות שלפעמים קורה משהו קטן אני מנסה לא לדבר כי אם אני כן מדברת בזמן הכעס זה יגדל כמו שקורה תמיד ואני לא רוצה שיהיה עוד צעקות מול הילדים שלי, ולמרות זה אני לא שולטת על עצמי ולפעמים אני מתחילה לבכות והוא צועק כאילו כל מה שקורה זה באשמתי.
מה אני אעשה בכך שלא אבכה עוד וכדי שבעלי לא יצעק יותר מול הילדים, ואיך אפשר לפתור את הבעיות שיהיו לנו?
תודה.