נשואה לגבר גרוש עם ילדים, המשך

אני מודה שעם הזמן ומרוב איומי גירושים שקיבלתי ממנו לעיני בנותיו, האמון והיציבות נעלמו מחיי, וכיום אנחנו במצב שאני מסרבת בתוקף לראות את בנותיו.
הצבתי בפניו שתי אפשרויות כאשר בשתיהן הוא מפסיד, באחת הוא ייקח את בנותיו לאימו שגרה קרוב אלינו (לפניי שהתחתנו הוא לקח את בנותיו כל שבועיים במשך 5 שנים לבית אימו) והן יוכלו לראות את אחותן הקטנה. והוא יידאג לטפח את מה שנחרב ממשפחתו החדשה, ייזכה לגדל את בתו הטרייה, ייזכה להשאר נשוי בבית שהספקנו להקים עם ארוחות מסודרות, בית נקי ואהבה... שאולי תחזור עם הזמן.
באפשרות השנייה, אני אתגרש ממנו, אעבור לגור בעיר אחרת, ליד הוריי, הוא ייאלץ בכל מקרה לקחת את בנותיו לאימו, וייאלץ לשלם מזונות נוספים, לא ייגדל את ביתו, אלא יבוא לבקר אותה בנוכחותי (מכיוון שעדיין קטנה מידי) .
הוא לא מבין את מהות הבעיה שלי מאחר וההפרעה המצפונית שלו משתלטת עליו והורסת לנו את החיים כמשפחה חדשה.
אם יש נשים נוספות שסובלות מאותה בעייה כמוני, אשמח לשמוע מכן,
מה עצתכם אלי? אני לא מסוגלת לסבול יותר, אני רוצה את המשפחה שלי, אני לא מוכנה שבעלי יתנה את היחס שלו אלי ביחס שייקבלו בנותיו ממני. זה נורא, אני שבוייה בתוך הקומונה שנוצרה בין בעלי לבנותיו, מרגישה כמו "שק חבטות" ומסרבת בתוקף לקבלן יותר בחיי.
בבקשה, תציעו לי, האם האפשרויות שהצבתי בפניו הן ריאליות? כי ההגיון אומר שכן, אם אני מוכנה להפסיד את בעלי, רק לא לראות את בנותיו יותר (אינן מחונכות, חסרות ערכים וכבוד ועוד הרבה...) דחוף!!!!!!!!!!!!!!! תודה מראש.