הוצאת קיטור

היי יקירה,

מה שאת מתארת לגבי תחושותייך והספקות שלך- הוא דבר מאוד טבעי. ברורים לי כמה דברים ממה שכתבת:

1. את לא אוהבת אותו, לא מתגעגעת ועשית את המעשה הנכון עבורך. גם הסביבה העידה כך וגם את עצמך וזה נהדר.

2. ה"חזרות" שלו לחייך והזמזום שלו בכל פעם שהוא מתקרב, מקפיץ בך את הרצון לקשר, את הביחד ואת הזוגיות שאת רוצה שהפעם היא באמת תצליח עד הסוף. לכן את חולמת עליו, לכן את פוחדת. יש בך געגוע, לא אליו, אבל כן לקשר, לביחד, לזוגיות. ולכן אל תיבהלי מזה ואל תחששי, את סה"כ זמן קצר לאחר פרידה, זה לא קל גם כשזה המעשה הנכון- צריך לתת זמן להתרגל למצב החדש, צריך לעבד, צריך לעבור איזו תקופה כדי להיות מוכנים הלאה. ולכן את צריכה קודם כל לתת לעצמך את ההכרה הזאת שזה בסדר. שכך צריך להיות. טבעי ואמיתי שהוא עדיין יהיה בראש שלך.

3. נכון עשית כשביקשת שלא יצור איתך קשר יותר ונכון יהיה גם לומר לסביבתך להעביר לו את המסר הזה ושאין טעם בכלל ידווחו לך א התקשר או לא. ניתוק זה ניתוק. הוא מצידו עושה הכל כדי למשוך את תשומת ליבך, אם ע"י כך שאומר לך שחודש הוא לא יהיה פה, או בכל מיני דרכים אחרות. נתקי את הקשר, הפרידי בינך לבינו ואל תתני למצב הזה לשגע אותך. הוא יפסיק כשהוא יבין שאין לו סיכוי. אולי משום שענית לו (אפילו בקרירות)- הוא חשב שזאת סלילת דרך חדשה אלייך. ולא בטוח שהוא רוצה בך כידידה, לי זה מרגיש יותר. אז אם החלטת ואת מרגישה שזה הצעד הנכון- לעשות את זה עד הסוף.

4. את תמצאי את האחד שלך, את בטח שומעת את זה הרבה- את צעירה. אל תדאגי. אחרי פרידה אנחנו פחות בשלים ומוכנים למצוא את האחד, ודווקא אחרי זמן הסתגלות מסוים ועיבוד של הדברים, פתאום אחנו פנויים יותר ומשדרים את זה יותר לסביבה, וההזדמנויות מגיעות מעצמן.. אל תתעסקי במי יהיה האחד, הוא יספר לך כשזה הוא. :)

בינתיים, תעשי חיים, תעשי דברים שהמון זמן בא לך לעשות, תחיי את הרגע, ותראי איך דברים מסתדרים להם מעצמם.. בלי להתעסק בהם. זה הסוד.

בהצלחה רבה.

היי,
תודה על התשובה המושקעת והמעודדת.
אני יודעת שאני לא צריכה להתעסק במי יהיה האחד, ואני מנסה לשלוט על זה אבל לא יכולה...
אני גם רואה כל הזמן את הסובבות אותי (בגילי) שכבר גרות עם בן הזוג, חלקן נשואות וחלקן מאורסות... וזה משפיע עליי. אני מנסה שזה לא יצליח להשפיע אבל אני לא מצליחה...
אני גם רואה ומכירה נשים מבוגרות (גיל 40 לערך) שהן רווקות, לא מצאו את בן זוגן לחיים ואני חוששת שאני גם אהיה במצב הזה - חיי בדידות מפחידים ומאיימים עליי...

הי איילת יקרה,

אני מאוד מבינה את כוונתך. סה"כ את צריכה לזכור שאת בת 23, ואת חודש אחרי פרידה מקשר בן 3 שנים! סביר מאוד שתפחדי להיות לבד וסביר שתשווי עצמך לכל מיני רווקות בודדות כי זה בדיוק המצב ממנו את מפחדת.

אבל את צריכה לקבל את המצב הזה- לקבל את עצמך- ואת החששות הטבעיים והברורים מאליהם, שבאמת זה מצב קלאסי אחרי פרידה.. הפחד להיות לבד. לא אתפלא אם זה מה שעיכב אותך מלהיפרד עד שקיבלת את האומץ וטוב שקיבלת אותו.

אין לי ספק שאת תפגשי באחד שלך, אבל כדי לעשות את זה את צריכה להרפות ולהיפרד מההלקאה העצמית הזאת- מה יקרה אם אהיה לבד, איך אסתדר, אני פוחדת להיות לבד- כי את מזמינה את החחשות אלייך ונותנת להם מקום, בית, קורת גג ומאכילה אותם במטעמים..

כדי להפיג את זה, אני מציעה לך לקחת קצת חופש, או להתחיל לבלות יותר עם החברות (הרווקות) שלך, ולמצוא איזה עיסוק בזמן הקרוב.. אם זה חוג או משהו אחר שאת אוהבת לעשות. זה יוכל לעזור לך להרפות מהמחשבות האלה.

אז קודם כל הביני שזה טבעי וקבלי את עצמך ככה נכון לתקופה הזאת. הרגע יצאת מקשר מאוד זוגי ומאוד ארוך, תני לעצמך להרגע.. ואז הכל יהיה בסדר. רק אל תדאגי. :) התחילי זוגיות עם עצמך, הכירי את עצמך ומה את באמת צריכה בחייך, איזה בן זוג וכו'.. הרשמי לאתרי היכרויות ותעשי קצת חיים, זאת אמורה להיות תקופה שרק מצמיחה אותך וגורמת לך להכיר את עצמך.. תני לזה מקום.

מאיה,
תודה רבה :)