גבר בוגד

יעוץ זוגי.

אם היא מוכנה לקבל אותך ואת הקשר חזרה, רק יעוץ זוגי לדעתי. זה יבהיר לה שאתה מוכן להשקיע ולנסות לשקם.. רק תהיה סבלני ומתחשב במה שהיא עוברת, זה יכול להיות תהליך ארוך.

נסה לדבר איתה על מטפל, ואם היא תסכים, תמצא מישהו בסביבה שלכם ותיזום אתה את הרצון והאמון שזאת דרך מתאימה, יתכן והיא תלך עם הדרך הזאת ובהמשך הדברים ישתקמו. אבל סבלנות.

מעבר להתנצלויות, להכרה בכאב שגרמת לה, שאל אותה למה היא זקוקה ממך ובדוק עם עצמך אם אתה מסוגל לתת לה.
ארוע משברי כזה בזוגיות זו הזדמנות לנער את האבק מכל מיני מנהגים ונורמות וכללים והרגלים שנוצרו עם השנים, מטעמי נוחיות וחסכון באנרגיה: אסביר למה הכוונה.
כאשר זוג מתחיל את חייו המשותפים נוצרים הרבה חיכוכים קטנים וגדולים, כי מדובר בשני אנשים שונים שגדלו בבתים שונים, וכל אחד מביא את הציפיות שלו, ההרגלים שלו, סדרי העדיפויות שלו , הערכים שלו אל תוך המערכת החדשה, ולא הכל זהה, כמובן. אבל, לא כל זוג יודע לנהל מחלוקות! לפעמים יעדיף מישהו מבני הזוג לבלוע צפרדע, להעלים עין, לוותר על משהו שחשוב לו על מנת להימנע מריב או מחיכוך, ומאנרגיות שליליות המפריעות להרמוניה הזוגית, מעכבות את החיבוק ואת הסקס המיוחל...
ולכן מתקבעים דברים עם הזמן אפילו שהם לא מתאימים לאחד מכם.
משבר כזה הוא הזדמנות לנער את האבק ולבחון מחדש את כל מה שכתבתי קודם, כדי להתאים את הזוגיות של היום למי שאתם היום. ניתן לעשות זאת ללא עזרה מקצועית, אבל עם עזרה מקצועית זה יכול להיות יותר אפקטיבי ועמוק.

שוחחנו אתמול קלות...שלחת לי מייל שסייע לי רבות, אני חש בתוככי נשמתי כי אנו מסוגלים להכל לרבות להתגבר על מה שאירע, ידח עם זאת, האמון הופר. בעיקר על ידי, גם ע"י החברה שהתאהבה בי. סברתי כי בהיותי האביר על הסוס הלבן, שום דבר לא יידע בי, טעיתי. מה עושים?

אני חייבת לשתף אותך כדי שלא יהיו ספקות אני אוהבת ומאוהבת בבעלי ברמות על. לאחר שגיליתי את הבגידה הרגשתי ריסוק, הבועה התפוצצה בפנים שלי. הרגשתי שכל מה שבנינו אחרי 25 שנה התפוגג, היה לי קשה לקום אבל החלטתי באותו יום שגיליתי להפגש עם הבחורה שהיא במקרה חברה שלנו. היתה לנו שיחה מאד קשה, כואבת עם הרבה בכי, בשיחה היא אמרה לי שבעלי אוהב אותי ברמות מטורפות ומעריץ כל דבר בי שאין דברים כאלה זה רק באגדות בעל כזה ושאני לא אוותר עליו. בסוף השיחה סלחתי לה ואף התחבקנו בקשתי ממנה שתתחיל לטפל בעצמה שהיא זקוקה ליעוץ דחוף /טיפול פסיכולוגי ואני מוכנה לעזור.חזרתי הביתה וסלחתי גם לבעלי, אומרים שאהבה וחברות חזקה מנצחים וינצחו. התייעצנו עם פסיכולוגית סיפרנו את הסיפור והיא אמרה שיכול להיות שאני ויתרתי מהר מדי על הכעס וסלחתי האם זה נכון לדעתך? האם אני מתעללת בעצמי? אני אוהבת אותו מאד ואני יודעת שגם הוא ואני יודעת שהוא ילך איתי עד סוף העולם. הוא מתחרט עד כאב על מה שקרה וכואב לו לראות אותי כואבת ובוכה,אבל כרגע קשה לי. מה לעשות?

ולדעתי זה כואב לכל החיים זו צלקת עמוקה חרוטה היטב בבשר אבל זה עדיין לא אומר שאי אפשר להמשיך וכשאני קוראת את החדשות אני חושבת לעצמי ואומרת למרות הכל יש אומללים יותר ממני אני לפחות נשארתי איתו והוא אוהב אותי ומנסה לעשות הכל לרצות אותי למרות האי אימון שלי שהוא מרגיש בכל רמח איבריו וזה גורם לו לחשוב פעמיים לפני שמתחיל עם משהי אולי זה הסיכוי שלי שלא יקרה שוב כזאת אבל החיים זורמים לפחות כלפי חוץ ורק הוא אני ואלוקי יודעים את הכאב הפנימי אבל יש כאבים קשים יותר שאי אפשר לשרוד אותם כגון מחלות וטרגדיות רח"ל אז נודה לו על החסד שבעונש ונמשיך להתפלל "לא ע"י נסיון ולא ע"י בזיון" (חלק בתפילה)אך אל תשלי עצמך שאפשר לשכוח לחלוטין .......זה כאב שניקח איתנו לקבר וזה יהיה הכפרת עוונות שלנו בגדול
מקווה שהועלתי במשהו.....................

שלום לך "אשה נבגדת" יקרה!
יש לי בעייה זמנית במחשב ולכן אני כותבת ממחשב אחר. ראשית אני מקדמת אותך בברכה על שהצטרפת אלינו, ומקווה שהפורום יועיל לך ולשניכם.
אני חושבת שיש משהו בדבריה של הפסיכולוגית. לא הגיוני שלא הופיע לך כעס אלא רק סליחה והבנה לבעך ולאשה שהיא חברה משותפת של שניכם.
יתכן וכרגע את כל כך מפחדת לאבד את כל מה שיצרתם - אז את מנסה להרגיע את האנשים מסביבך. תבדקי עם עצמך האם זו תכונה שאופיינית לך - למהר להבין את האחר ולסלוח לו. לפעמים להיות בתוך כעס זה משהו שאנחנו מרגישים שאין לנו שליטה עליו ומנסים בכל מחיר להימנע מלהיכנס לכעס. אני חושבת שזה יכול לנבוע ממשהו בילדות, למשל אם אצלך במשפחה היה מישהו מן ההורים שלך שהיה כועס בצורה מוגזמת ואת סלדת מכך ופחדת מן הכעס שלו - אז אולי התגובה ההופכית שלך היא לא להיכנס לכעס כלל, כי זה כל כך איים עליך בילדותך. האם יש משהו בכך?
בדקי בינך לבין עצמך עד כמה הופיעו לך "פירורים" של כעס באירוע הזה, והישארי שם קצת, חיקרי את עצמך.
יחד עם המיקוד על שאלתך לגבי הכעס, אני חושבת שמה שקרה לבעלך אינו מעיד בהכרח על בעייה בזוגיות. זה משהו מאוד אנושי - לאחר הרבה שנות נישואין, קורה שחסר ריגוש ופתאום כאשר זה מופיע בעטיפה מפתה, זה מכניס המון אקשן לחיים ומזרים את הדם. אני מציעה לכם לבדוק איך אפשר להזרים ריגוש ואקשן לחייכם בצורה לגיטימית, ללא הצורך בהסתרות, למשל סדנאות מעניינות כמו הפורום של לנדמרק - סדנה לצמיחה אישית, או סדנאות טנטרה שזה יותר בכיוון המיני.