אהבה וסמים קלים

שלום לכל מי שיש לו סבלנות לקרוא..
אני בן 27, ויש לי חברה בגילי. אנחנו ביחד כחמישה חודשים ואני אוהב אותה מאד. יש לנו חיבור טוב, פתיחות, כנות, קשר עם הרבה הומור, תמיכה הדדית וסקס מעולה. יש רק דבר אחד מפריע לי ומוציא אותי מדעתי. היא מעשנת סמים קלים. חשוב לציין- לא מדובר בנרקומנית. היא מעשנת מידי פעם (בערך אחת לשבוע) ביציאות או עם חברים. אני יודע שבעבר עישנה הרבה יותר אבל היא אמרה לי שעכשיו כבר לא. חשוב לציין שכשהכרנו היא עישנה גם סיגריות, אבל ראתה שזה מפריע לי (והפריע גם לה) והפסיקה, והיום היא לא מעשנת כבר יותר מחודשיים, לשמחתי הרבה.
למרות שקראתי כל מחקר אפשרי על סמים קלים, ולמרות שאני מכיר הרבה אנשים איכותיים וטובים שמעשנים, ולמרות שאני יודע שהדבר לא מזיק יותר מאלכוהול- למרות הכל זה עדיין מפריע לי באופן שאני לא יכול להסביר. דיברתי איתה על הנושא וזה הגיע לפיצוץ שכמעט הסתיים בפרידה. היא מרגישה שאני רוצה לשנות אותה, ואני מבין אותה. מבחינתה זה פשוט משהו שעושה לה טוב, לא מזיק ולא בעייתי, והיא לא רוצה לוותר על זה. החלטתי שאני מתמודד עם זה ומנסה לקבל את זה, אבל קשה לי מאד. משום מה, מספיק שאני רואה אותה מעשנת שכטה או אפילו רק מדברת על זה- מצב הרוח שלי יורד בשניות. זה מתסכל אותי כי אני באמת רוצה לקבל אותה כמו שהיא, ואני לא יודע למה זה כל כך מפריע לי. יצא לי בעבר להיות בסביבת אנשים שמעשנים סמים וזה לא הפריע לי, אבל כשזה מגיע אליה אני פשוט מתבאס.
האם זה אומר שאני לא מסוגל לקבל אותה כמו שהיא? אני חושש שהבעיה היא שלי בלבד, ולא שלה. אני יודע שלא שווה להרוס קשר מדהים בגלל שטות כזו, ועדיין, למרות שעבר זמן רב הדבר עדיין מציק לי ולא משתחרר.

מה אפשר לעשות?