מזוג לשלישיה-כבר שנה וחצי

yb היקרה, את מתארת בעיית תקשורת קלאסית סביב שינוי בסטטוס המשפחתי - עברתם מזוג ל"שלישייה", ובבת אחת גברו הלחצים, המשימות, הקשיים הפיזיים, העייפות, הדאגה...במצב כזה כל אחד מנסה קודם כל רק לשרוד ולספק את הצרכים הבסיסיים שלו, וזה מספיק קשה, על כן יש קושי לחשוב על הצרכים של בן הזוג, ולהבין אותם, ולפעמים אתה לא מרשה לעצמך אפילו לראות את כל מה שהשני עושה למען הבית שמא זה יגמד את המאמצים שאתה מרגיש שאתה עושה... ושוב - אני חושבת שכל אחד מכם מרגיש שהוא עושה מעל ומעבר למה שעשה קודם!
אז הכיוון הנכון הוא ראשית להבין את מה שעובר עליכם, ולעושת את המאמץ הנוסף הזה - להכיר בתרומה של כל אחד, במאמץ של כל אחד, להשתמש בסגנון חיובי - מילות הערכה, מילות אהבה, לבקש במקום לדרוש. נסי לקחת יום אחד ובו תעשי מאמץ לדבר אליו בצורה נעימה, חיובית, שמחה, לבקש במקום לדרוש, ותראי עד כמה זה משפיע על האווירה ביניכם. ואם זה יעבוד יום אחד - תדעי שזאת הדרך...ואז עליך לרתום אותו שגם הוא יעשה מאמץ לשנות את המנגינ, את הסגנון. שיקרא את התשובה הזאת ויחשוב על כך. מה שאתם עוברים אינו יוצא דופן. כל זוג עובר זאת בצורה חמורה יותר או קלה יותר וזה אחד המבחנים הראשונים לחוזקה של הזוגיות שלכם.

נקודה נוספת קלאסית היא תחושתו של בן הזוג שהוא אינו מקבל אהבה וכי כל האהבה ותשומת הלב שלך נתונים לתינוקת החדשה. זוהי תלונה נכונה, וחשוב להבין איך הוא מרגיש ולמצוא זמן איכות לזוגיות, ל"שניים" - זמן בו מישהו אחר יהיה עם התינוקת ואתם תתנתקו לכמה שעות ותבלו עם עצמכם, כמו שהיה פעם, לפני התינוקת. עשו זאת כמה שיותר מהר, ועשו זאת להרגל של לפחות פעם בשבוע!! ותשמחי שבעלך מתלונן על כך - כי זה תפקיד חשוב במערכת החדשה - לשמור על הגחלת של הזוגיות, וזה מה שהוא עושה.
מאחלת לכם המון הצלחה!!!