קנאה? רוצה גם? אוף לא יודעת....

ברור ומובן מעבר לכל ספק- את איתו כי נוח לך, כי מתאים לך להיקרא תפוסה מול כל הסביבה שמשקפת לך מה היית רוצה להיות, וזה הכי קרוב שאפשר- ולכן את איתו.

אבל בפנים, את מחפשת משהו אחר, ובפנים את גם יודעת שאת מבזבזת את הזמן. את עסוקה בספקות שלך, בסביבה, במה שהיית רוצה.. במשאלות ליבך.. הוא לא בתמונה הזאת.

לטעמי עדיף להיות לבד ולחפש את האחד מאשר להיות עם אחר שברור שזה לא יימשך, בטח ובטח לא לגור איתו או לקיים איתו מערכת יחסים רצינית יותר ממה שהיא כבר. כשאת איתו את לא תבגדי בו כאמור, את איתו כי נוח אבל מגד- כל חייך נעצרים.. כל חיי האהבה שאת רוצה בהם- נעצרים.

זה לא זה עבורך. את נו-רא צעירה. את תמצאי את האחד שלך. רק אל תישארי במערכת שסופה ידוע מראש (בהנחה שהסוף הוא סוף). קראי בבקשה מה שכתבת לנו כי הכתובת על הקיר.

בהצלחה רבה ובלי להתייאש.

את האמת אני גם זוכרת כשהייתי סטודנטית, היתי רק יוצאת עם בחורים ולא כל קשר הלך.
למרות החברות הרבות שלי ,שהיו להן חברים רציניים.
עכשיו, כעבור משהוא כמו 4 שנים אחרי סיום הלימודים, ובערך שנתיים של נישואין, אני רואה שכל זה ממש שטויות. כל אחד מוצא את האהבה שלו (כמובן אם הוא נותן לה הזדמנויות להגיע). ועוד יותר, היא בדרך כלל באה כשאתה לא מצפה לה , עם בן אדם שאתה ממש לא מצפה שמה שהוא יכול להצליח איתו.
...הייתה לי חברה, שלא יצאה עם בחורים עד גיל 25, בגיל 25 הכירה בחור ,שכעבור 5 חודשים התחתנה איתו.
למרות שזה לפעמים מתסכל לראות אחרים מתחתנים, מתארסים, אל תשימי לב ותחיי את החיים שלך. כל דבר בזמנו.

...וכמובן, את לא בת 80, שכבר זהו זה.... החיים עוד לפנייך! תמהרי להנות מהחיים, כי הם עוברים כל כך מהר!
:)

הרבה בהצלחה!

את האמת אני גם זוכרת כשהייתי סטודנטית, היתי רק יוצאת עם בחורים ולא כל קשר הלך.
למרות החברות הרבות שלי ,שהיו להן חברים רציניים.
עכשיו, כעבור משהוא כמו 4 שנים אחרי סיום הלימודים, ובערך שנתיים של נישואין, אני רואה שכל זה ממש שטויות. כל אחד מוצא את האהבה שלו (כמובן אם הוא נותן לה הזדמנויות להגיע). ועוד יותר, היא בדרך כלל באה כשאתה לא מצפה לה , עם בן אדם שאתה ממש לא מצפה שמה שהוא יכול להצליח איתו.
...הייתה לי חברה, שלא יצאה עם בחורים עד גיל 25, בגיל 25 הכירה בחור ,שכעבור 5 חודשים התחתנה איתו.
למרות שזה לפעמים מתסכל לראות אחרים מתחתנים, מתארסים, אל תשימי לב ותחיי את החיים שלך. כל דבר בזמנו.

...וכמובן, את לא בת 80, שכבר זהו זה.... החיים עוד לפנייך! תמהרי להנות מהחיים, כי הם עוברים כל כך מהר!
:)

הרבה בהצלחה!

היי,
את נמצאת בדיוק במצב שאני הייתי בו עד לפני שנתיים.
אני בת 23 גם סטודנטית, חברות שלי או נשואות או מאורסות או גרות עם החבר.
אני יצאתי מגיל 20 עם האקס, והיינו ביחד 3 שנים.
מאוד אהבתי אותו והסתדרנו והיה לנו טוב אבל עמוק בפנים הרגשתי שזה לא זה, אבל התכחשתי כי אהבתי אותו ותמיד קיוויתי שהכל יהיה בסדר ושאני ירגיש טוב עם הקשר ושכן יצא מזה משהו. אבל עמוק בתוך תוכי ידעתי שזה לא יקרה... פשוט מרגישים את זה ואם הבנתי אותך נכון אני מניחה שגם את מרגישה את זה.
אני גם חשבתי לעצמי - אני רק בת 23 ויש לי זמן... אבל מניסיון אישי (נפרדנו לפני חודשיים), אם את מרגישה שזה לא זה, זה לא זה וזה גם לא יהיה זה!!! לא משנה כמה תנסי לשכנע את עצמך!

להיפך, את צריכה לסיים את הקשר, לצאת ולהינות לפני שיהיה באמת מאוחר מידי.
אני אגב הכרתי מישהו לפני שבועיים וממש טוב לי איתו, למרות שחשבתי שאני לא ימצא מישהו ואשאר לבד כל החיים... זאת מחשבה טבעית והגיונית לאותו הרגע.
תזכרי - ככל שאת מושכת את זה, את גם מתבגרת בנפש וגם בגיל. זה לא נעשה קל יותר.

תחשבי על זה.
בהצלחה,

התכוונתי שאת נמצאת במצב שאני הייתי בו עד לפני חודשיים.