פרשת דרכים בזוגיות.

שלום, אני ובת זוגתי ביחד כבר קרוב ל-3 שנים, אני בן 22 והיא בת 20.
בחצי שנה האחרונה חלה הדרדרות ממשית בקשר שלנו, לא מבחינת אהבה אלא מבחינה מינית.
אנחנו נורא אוהבים אחד את השני ומוכנים לעשות הכל כדי שנוכל להישאר ביחד.
חברה שלי בזמן האחרון מרגישה שנורא קשה לה עם זה שאני הראשון שלה, שהיא לא חוותה
משהו אחר ומרגישה מן פספוס כזה, כיוון שהיא רואה את הקשר שלנו הלאה היא רואה אותנו
לעתיד הרחוק, ובתת מודע שלה היא יודעת כי לא תוכל להיות יותר או לחוות גבר אחר (נישואין).
מצד אחד אני מבין אותה, ומנסה כמה שיותר לתמוך ולעזור לה עם זה, אך מצד שני היא סכ"ה השנייה
שלי, כך שזה לא כזה משמעותי, גם אני לא התהוללתי וכו'.
יצא לנו לדבר על זה 3 פעמים ועדיין לא מצאנו פיתרון לזה, חשבתי על פרידה, וזה ממש הרס אותה
(למען האמת גם אותי), והיא אמרה שהיא לא רוצה אף אחד אחר היא לא מוכנה לוותר עליי.
אני נורא מתוסכל מזה כי כבר כלום לא אותו הדבר, ניסיתי אפילו לרמוז לה שתבגוד בי (מה שלא
יודעים לא כואב) העיקר שתחזור לעצמה,והיא אמרה שהיא לא תוכל לחיות עם עצמה.
אנחנו מנסים למצוא פיתרון למשבר הזה וזה לא עוזר, אנחנו לא יודעים איך לפתור את זה.
חברה שלי לא יכולה להדחיק את הרגש שלה, היא יכולה למנוע אבל לא להרגיש וזה פוגע נורא
בזוגיות שלנו, אין לי מושג כבר מה לעשות.
אני ממש רוצה שנתחתן ושנהיה מאושרים ביחד אבל מצד שני אני לא יכול להיות איתה במחשבה
שכל מה שאני עושה או נוגע בה היא חושבת על משהו אחר, אני נורא נפגע מזה והיא שונאת את עצמה על כך שהיא רואה אותי פגוע ומפנים ולא אומר לה כלום, נורא בכתה לי על זה.
אני כבר התרגלתי לכאב הזה ולסבל אני נותן לה זמן וחופש כדי שתתגבר על זה אני לא מעיק עליה
אבל זמן זה לא התרופה, אנחנו ממש זקוקים לעזרה ולא יודעים מה לעשות, אשמח לתגובות
לגבי העניין, בתודה ושבוע טוב, רן.