קללות

מוריה היקרה, העצבים והקללות שאת מתארת לדעתי לא נולדו בנישואים איתך, אלא נמצאים אצלו "על בסיס קדום", מילדות, וסביר להניח שהוא ראה את אביו מתנהג כך אל אימו ואל המשפחה, ולכן כל מצב שמעצבן ומלחיץ אותו הוא מגיב מאותו מקום עתיק, המופעל אוטומטית ללא מחשבה וללא שליטה.
אינני חושבת שאת יכולה לעשות משהו בקשר לכך. רק הוא יכול להחליט שהוא לא אוהב את התכונה הזאת אצל עצמו ושהוא רוצה לטפל בשינוי התגובות שלו.
כל מה שאת תעשי לא ישנה אותו, אלא ההיפך! ככל שאת תנסי יותר לשנות אותו ולהיות ביקורתית כלפיו - כך הנטייה שלו לקלל תהיה חזקה יותר.
מה שאת יכולה לעשות זה להודיע לו שאת לא מוכנה לחיות עם בן זוג כזה ופשוט לקום ולעזוב. אולי הדבר הזה ידרבן אותו לעשות שינוי. אבל לא מספיקה הבטחה מצידו במקרה כזה, אלא כניסה רצינית שלו לטיפול בתופעה - טיפול פסיכולוגי תחת הכותרת של "ניהול כעסים".
אם תעשי את המעשה הזה וזה לא ידרבן אותו לטפל במצבו - חשוב שתדעי שזה לא ישתנה מעצמו, ולא ישתנה עם הבטחות מצידו, ועליך לעשות את השיקול אם את מוכנה להיחשף לכך כל חייך, ולסבול מזה, ושהילדים יסבלו מזה ויראו בו מודל וזה עלול לעובר הלאה מדור לדור. את עוד צעירה ויכולה לטפל בכך בצורה דראסטית, ולהחליט שאינך חייבת לסבול מכך כל החיים שלך.

תודה על התשובה,אני עונה לך עם דמעות איך אקום ואלך עם ילדים בני פחות מארבע?

מוריה יקרה, ברור לי שזה מאוד מפחיד לעשות את הצעד הזה. חפשי לך חברים טובים ובני ברית מן המשפחה שלך שיתמכו בך והתייעצי איתם רבות לפני שאת מחליטה על הצעד הזה.
אחת הבעיות עלולה להיות שהוא עלול להגיב בזעם רב על צעד כזה. מה שאני יכולה להציע כשלב ביניים הוא לבקש ממישהו מבני המשפחה שהוא מכבד - להיות נוכח יחד איתך בשיחה החשובה עם בעלך, ולהגיד לבעלך שחשבת על כך הרבה והגעת למסקנה שאת לא מוכנה להמשיך בזוגיות הזאת כמו שהיא, אלא אם הוא יתחיל לטפל בבעייה של הקללות, אחרת את תהיי חייבת לעזוב למען עצמך ולמען חינוך הילדים.
תשאלי אותו כמה זמן הוא זקוק על מנת להתחיל תהליך טיפול מתאים. נניח חודש של חיפוש. ואחר כך תשאלי אותו מה את יכולה לעשות כדי לעזור לו לעשות את השינוי - על פי הייעוץ שהוא יקבל מאיש מקצוע. ותעשי גם את מאמץ לא להתגרות בו.
בעלך צריך ללמוד דרכים אחרות לשחרר כעסים ולנהל את הכעסים שלו, דרכים שהן לגיטימיות. כמו לעסוק בספורט על בסיס יומי, מדיטציה, ועוד - יש מומחים לעניין גם דרך קופות חולים.

תעיפי אותו מהחיים שלך אחרי הקללות באות המכות ומי יודע קשה לאנשים כאלה להשתנות.

מוריה יקרה,
אכן, כמו שדורית כתבה, מילים ונסיון שכנוע מצידך לחלוטין לא יועילו ואף יחמירו את המצב. הוא צריך לעבור חוויה אמיתית של פחד נטישה, בכדי לפקוח עיניים, להודות שאין ביכולתו לשלוט לבד ולהסכים לעבור טיפול לפני שהאלימות המילולית תיהפך לפיזית.