חסרת אונים

ערב טוב אני בת 55 ובעלי בן 58. אני במצוקה נוראית ואיני יודעת איך להמשיך. לבעלי, כל דבר שתשובתי לא נראית לו, או שהוא באותו רגע נכנס ללחץ- ישר מדבר אלי בצורה מאד לא אמפטית, תגובות פוגעות, מראה פניו מאז ומתמיד קודרים, איני זוכרת מתי החמיא או מילת אהבה או פרגון הם אינם בלקסיקון שלו. מאד רציני, דיבורו מאד תקיף. ממש לא נעים להיות במחיצתו. אני תמיד מדברת אליו בצורה עדינה, אמפטית והוא ההיפך הגמור. שאלתי אותו אם קורה משהו בעבודתו? הוא לא מרבה לפרט, בד"כ תגובתו : הכל בסדר, הכל כרגיל, בעבר, הזכיר שלא סובל את הבוס. אז אולי פה קבור הכלב? האם אני שעיר לזעזעל???. אתן דוגמאות לביטויים שלו: "תפעילי קצת את המוח", "לא שואלים שאלות", כל מיני תגובות לא ענייניות ובטון תקיף. ממש לאחרונה לא בא לי לדבר איתו בשביל לא לקבל דקירה בלב מהביטויים הלא חמים שלו. ואין לו תשובה מדוע הוא כך אלי. הוא אבא טוב, הוא גם יודע להושיט עזרה בבית, התקשורת שלנו נוראית. כל דבר הוא תוקף, הוא אדם לא בריא, סובל" מסכרת 2, עודף משקל, עודף שומנים, לחץ דם, ולאחרונה אימפוטנט- אז אולי הוא מתוסכל מכל מה שקורה לו, אז האם צריכים לדבר אלי בתקיפות ובהשפלות??? האם אני קרבן???.אני לעיתים מפנתזת שהלוואי והיה לי בעל שיודע להקרין חום ולא עוקץ אותי כל הזמן במילים לא חמות, ממש הוא גורם לי לשנוא אותו עד מוות. השאלה אם בגיל הזה ניתן לשנות? האם שווה שאני ילך לייעוץ לפני שאני איים בפרידה??? אנו משפחה מאד חמה ומלוכדת, וחוששת שאם אגרום לפרידה הילדים שלי התמוטטו נפשית. אך אני מאד סובלת. תודה על העזרה.