מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- קינאה קשה כשאולבמבי27/09/2009
התלבטתי לא מעט בחיפושי אחר הפורום שיתאים לשאלה/התיעצות בבעיה שאעלה כאן.
אני במערכת יחסים נפלאה. פרק ב'. תחילת שנות הארבעים. לשנינו ילדים. לא חיים עדיין יחד. מפאת המורכבות - הכל לוקחים לאט ובסבלנות.
הביחד נפלא. מדהים. אבל לא על כך אני רוצה לדבר.
רוצה לדבר על בעיה כואבת מאד שהיא כאבן נגף בחיי.
קנאה.
אני מאד מקנאה לבן זוגי. ומכירה את התחושה והמצב ממערכות יחסים קודמות. זה לא תופס אותי בפעם הראשונה. ואני לא זקוקה לסיבה כדי לקנא. הוא לאו דוקא יתן לי את הסיבה. אני פשוט מקנאה וכבר חשה שזה חולני.
אני גם יודעת לזהות שהקנאה הנוראית שאוכלת כל חלק בריא בנפשי נובעת מחרדת נטישה ברמה גבוהה.
בשלב מסוים ביחסים, כשאני חשה סוג של ביטחון - אז הקנאה מתחילה לצוץ ולכרסם. ולוקח זמן עד שאני מוציאה אותה החוצה. כשהיא יוצאת - היא תצא במלוא העוצמה עד כדי כך שגם אני נבהלת מעצמי, שלא לדבר על בן זוגי שנבהל מהעוצמות.
הוא יעמיד אותי במקום ואני כמובן, לאחר שארגע - אתנצל ואבטיח לטפל בזה.
אני יודעת שאהבה אמיתית היא לתת חופש. אני יודעת שקנאה היא רכושנות וכבילה והורסת את היחסים.
אני סובלת מהקנאה הזו. מאד מאד.
לא יכולה לשמוע סיפורים על אקסיות. לא יכולה לחשוב שהיה לפני עם מישהי אחרת. חודשת כל הזמן. לא נותנת אמון.
ברור שזה הרסני. ואני כבר לא יכולה יותר עם התחושות הללו.
רוצה להתיעץ, האם אתם חושבים שיש פתרון לבעיה? מה עושים? כיצד מטפלים? כיצד מתגברים?
גמר חתימה טובה ותודה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר היי במבי
בתאל27/09/2009בטיפונת הזדהית יעם מה שכתבת גם אני הייתי שם:))
אך לא בעוצמות ובתדירות שלך לכן יפה שאת מודעת שיש לך בעיה וחשוב באמת שתיעזרי באיש מקצוע שיעזור לך לטפל בזה, כי באמת חבל זה הרסני לקשרים שלך ופוגע גם בך אישית.
אני גם בקשר פרק ב' ועשיתי ועושה עדיין עבודה עם עצמי , לדעתי מה שיש לך נובע מהערכה עצמית יש לך פצע אפילו מהילדות שאת גוררת אותו איתך ובתוך מערכת יחסים שזו ההשתקפות שלנו בעצם, שם זה מתפוצץ לך, מאחלת לך שהמודעות העצמית הגבוהה שלך אכן תוביל אותך לפנות לטיפול מקצועי אגב אני מאד מאמניה היום בקוצ'רים\ בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמה שהטראומה מעוללת לנו
דורית כהן28/09/2009במבי יקרה, ראשית תודה על המכתב שניסחת כל כך יפה ועם מודעות כה גבוהה.
אני רוצה לספק לך הסבר (אופציונלי, כמובן) על מה שקורה לך:
נתחיל בכך שיש לך חרדת נטישה גבוהה, כתוצאה מאירוע ראשוני אחד בעבר שהשאיר אותך מאוד פגועה רגשית. אני מניחה שהיית מאוד צעירה, וכאשר זה קרה - כל הגוף שלך הגיב, ולכן כל הגוף "זוכר" את הטראומה.
לאחר מכן, כל גירוי קטן שקורה בחוץ, אם זה במילה מסויימת או התנהגות מסויימת - שמזכיר לך אפילו באופן מזערי דברים שקרו אז, בפעם הראשונה ההיא - "מתיישב/ נקלט" אצלך במוח על אותו אזור הטראומה, ומכיוון שהגוף זוכר - גופך מגיב את אותן תגובות קשות של מתח, חרדה. ואז נכנס מנגנון מאוד מיוחד לפעולה: קוראים לו "דיסוננס קוגניטיבי". (אי הלימה הכרתית) המוח שלך מזהה תגובה חריפה בגופך ולוקח על עצמו "לספק" לך הסבר מתקבל על הדעת לעוצמת התגובה. ההסבר שאת מספקת לעצמך הוא שהמצב חמור. התנהגות פעוטה של בן זוגך תתפרש על ידי המוח שלך (בגלל מנגנון הדיסוננס הקוגניטיבי) - כמוגזמת, כי רק פרשנות חמורה כזאת תהיה בהלימה עם עוצמת התגובה הגופנית המציפה אותך. את מבינה - קורה כאן משהו הפוך!!! קודם הגוף שלך מגיב ואז המוח שלך מפרש לעצמך את תגובת הגוף ע"י הגזמה ועיוות המציאות.
הבעייה היא שאת מאמינה בפרשנות הזאת שהמוח המתעתע שלך מנפיק לך, ופועלת עם בן הזוג בהתאם. ואז הוא נבהל מעוצמת תגובותיך ועד מהרה עלול לתפוס מרחק ממך כי זה מעיק וכובל, כמו שאת כותבת.
אם מה שכתבתי לך הוא הגיוני בעינייך - אני מציעה לך לחפש טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית, שיעזור לך לזהות את תגובותייך הגופניות, לא להיבהל מהן, ולא לאפשר למוח שלך לשים את הפרשנויות המוגזמות הללו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאני מודה לך על התשובה המורחבת
במבי29/09/2009ואכן קבעתי כבר תור לטיפול אצל מטפלת מקצועית ומוסמכת ואביא את הגישה הטיפולית שאת מציעה בפניה כדי שתראה אם היא יכולה לטפל בי באמצעותה.
ושוב תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם ישרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

