נישואים בכאילו

אני אתחיל מהסוף- האם כדאי לו לעזוב את העבודה.. זאת שאלה שלך. גם אם מאוד כדאי שיעזוב את העבודה זה לא בהכרח יעיד שפתאום הוא יהפוך לאיש משפחה ולבעל למופת. הרי בעל שבאמת חשובה לו משפחתו והוא טיפוס של בית- מראש לא היה עובד 15 שעות ביום ורואה את משפחתו רק בסופ"ש ובחגים.. את יודעת, כשקראתי את זה בפעם הראשונה זה נשמע לי כמו סוג של משמורת ולא באמת נישואים של "אבא ואמא" ביחד באותו בית.

את מתארת לאורך ההודעה שלך חיים מאוד חד סטריים וכמעט כפויי טובה, מהעיניים שלך. את מתארת שגם כשהוא בבית הוא במחשב, ז"א, במילים אחרות- בזמן היחידי הפנוי לו הוא לא איתכם. אז מתי הוא כן איתכם? אף פעם למעשה. לפי מה שאת כותבת.

ייתכן ואם נשאל אותו כמה הוא נמצא עם המשפחה התשובה שלו תהיה שונה.

ולכן, אני מציעה שתשבו ותדברו על זה על איזה קפה בחוץ רק שניכם, ותבררי איפה עומדת המשפחה שלו, באיזה מקום בסדר העדיפויות. לא כי את לא יודעת כבר את התשובה מהעיניים שלך, אלא כדי לשמוע את התשובה כראות עיניו ולפי התפיסה שלו. מה קורה בסדר העדיפויות שלו ולכמה זמן זה הולך להיות ככה. האם זה היה תמיד? האם פתאום קרה משהו והוא זקוק לספייס? ממה שתארת מדובר במשהו ארוך טווח. ובכל זאת, כדי לא להגיע לעימותים שיובילו לאי נעימויות רציניות יותר, אני חושבת שמגיעה לכם פה שיחה אמיתית בארבע עיניים.

היה והוא רוצה לשנות את איזון הדברים ואתם חשובים לו, את והילדים- צריך לחשוב על דרך נכונה לטפל במצב. הוא יצטרך לוותר על שעות עבודה לטובתכם.. ועוד.

בנוסף, תחשבי טוב על מערך המשפחה שלך וכדאי שתבהירי עמדותייך לגבי איך את רואה את הדברים ומהו סדר העדיפויות שלך. בקיצור- תיאום ציפיות. דבר שצריך לרענן כל כמה זמן כי אנשים משתנים והחיים דינאמיים. כדאי שתחשבי גם עם עצמך מהם רגשותייך אליו ומה הוא משדר אלייך בפרט ואל ילדיו ולהחליט מה את מקבלת ומה את מעניקה.. ואיפה הגבול.

בהצלחה רבה.