אשמח לתגובה בנוגע לבעייה שלי

טל יקרה, ראשית, אם הוא מאוד מוצא חן בעינייך - המשיכי לתת לו צ'אנס. חשיבה כפייתית אינה בהכרח תופעה חמורה. זהו מצב בו אדם מתקשה לזרום כרגיל עם מחשבותיו, והוא נתקע עם מחשבות מסויימות, קבועות, שחוזרות ומציפות אותו מבלי שהוא יצליח להימנע מכך, ובדרך כלל מבזבז הרבה אנרגיה בנסיון לעצור את המחשבות, לברוח מהן. לפעמים החשיבה הכפייתית מלווה בהתנהגויות קבועות המיועדות להקטין את החרדה המציפה אותו כאשר הוא מנסה להימנע מן המחשבות. בסך הכל זו תופעה שניתן לטפל בה בשיטות שונות, חלקן דרך שיחות וחלקן בתרופות משככות חרדה, שחלק לא מבוטל של האוכלוסייה משתמש בהן.
בפסיכולוגיה מבחינים בגדול בין פסיכוזה לנוירוזה:

פסיכוזה היא מצב נפשי- שכלי -רגשי בו החולה מנותק במידה רבה מן המציאות ומתקשה לתפקד במצבים רבים, עד כדי צורך לאשפז אותו כדי שלא יגרום נזק לעצמו או לסביבה. כמובן יש דרגות חומרה שונות וגם אותו אדם יכול להיות בדרגות שונות של נתק מן המציאות בזמנים שונים.

נוירוזה היא מצב קל יותר ושכיח יותר, שבו תחום מסויים בהתנהגות הוא בעייתי, והאדם מפתח התנהגויות שמפחיתות את החרדה המציפה אותו מידי פעם, וההתנהגויות האלו נראות לפעמים קצת מוזרות או לא במקום, או לא בשליטה. אבל הנוירוטים מחוברים היטב למציאות, הם בדרך כלל רגישים מאוד, אינטליגנטים, ומתפקדים היטב ברוב התחומים. נדמה לי על פי תיאורך שחברך הוא כנראה קצת נוירוטי, וזה לא מצב חמור ובהחלט ניתן לטיפול ולהפחתה בסימפטומים.