פרידה עצובה

אני יודעת שזה מאוד מאוד קשה, לעבור פרידה מאדם שאת אוהבת ושחשבת שאוהב באותה מידה. כנראה שיש לו רגשות אליך, אבל לא כמו שלך, והוא גם לא בשל כמוך למערכת יחסים רציניים.. אז אין טעם מצידך לנסות ולשכנע אותו....עם כל הכאב הגדול..
פרידות הן חלק מהחיים, ומרות שכרגע קשה לך לראות את זה, הפרידה הזאת רק תחשוף אותך לאדם המקסים הבא שתכירי, שאלמלא אותה פרידה, לעולם לא היית מכירה..
וזה לא שאי אפשר להאמין באף אחד.. יש כל מיני סוגים ורמות של אהבה.. כל אהבה שונה מאחת לשנייה, וביום שתהיה לך מערכת יחסים אוהבת וגם רצינית, הבחור שלך לא ינטוש אותך, אלא ישאר שם , והאהבה שלו תהיה יציבה. חפשי אדם , שבנוסף לעובדה שתאהבי אותו והוא אותך, יהיה גם בשל לקשר רציני..
תנסי גם למנות את התכונות השליליות באדם הנוכחי, דברים שהפריעו לך בו- זה יעזור לך לצאת מתמונת ה"מושלם" שבדרך כלל אנחנו נוטות לצייר כשאנחנו מאוהבות, ותצליחי לאט לאט אולי להבין, שמלכתחילה הוא לא היה בשבילך ומגיע לך טוב יותר..
אני מקווה שהשמחה תחזור אליך בקרוב ושתמצאי אהבה חדשה וטובה בקרוב, אחרי שתפני מקום בלב..
בהצלחה..

הצלחת לעודד אותי
אני יודעת שאת צודקת
פשוט לפעמים שאת לא יודעת מאיפה זה מגיע ושזה מכה בהפתעה,זה מאד כואב ופוגע
במיוחד שכל הזמן הוא היה אומר לי אני אוהב אותך
אני מרגישה טיפשה ופרייארית ולחשוב שאולי תקופה ארוכה בכלל חייתי בשקר זה נורא

וזה מאוד קשה, אבל את עוד תעמדי על הרגליים שוב,
אני יכולה לספר לך שגם לי זה קרה, עברו כבר שבע שנים בערך מאז.. אבל גם כן.. אדם שאמר שלי שאני אהבת חייו כל הזמן, ולבסוף הוא "נטש" אותי, זאת היתה התחושה..יותר מזה, הוא התחתן אחרי פחות משנה עם מישהי אחרת.. אז תחשבי כמה קשה זה יכול להיות.., וזה לא מפחית בטיפה את הכאב שלך עכשיו, אני יודעת.. , אבל פשוט.. תנסי.. טיפה לחשוב על זה שזה קרה לטובתך, ויהיה לך יותר קל עם הפרידה, תנסי לקחת שליטה על החיים שלך במקום להיות מובלת על ידו, או על ידי המעשה שלו, אני בטוחה שאת בחורה חזקה, תחמיאי לעצמך, תחזקי את עצמך ותפחיתי מהמשמעות שלו בחיים שלך.. אל תתני לו כל כך הרבה כוח....
החיים שלך הרבה יותר גדולים ממנו.. צרי לעצמך את הזוגיות שאת רוצה בה ואל תבכי כל כך הרבה עליו. תבכי, כן.. זה חשוב.., אבל במקביל, גם תעצרי בשלב מסוים את הבכי והאבל ואל תאריכי בו יותר מדי.. כי את עלולה להיסחף בתוך הכאב של זה ולשכוח, שיש לך אותך ועולם שלם שמחכה!
שמחה שהתעודדת:). עכשיו תורך להיות שם למען עצמך!!! ואת יכולה!.

אני מנסה להבין אם יש משהו שאני עושה לא בסדר
לפעמים אני נעשית רומנטית ומדברת על זוגיות יותר ממוסדת
הפחד שלי הוא שאני מכוונת לסוף הזה

כלומר האם הוא סתם שיקר,האם הוא חטף רגליים קרות בגלל משהו שאמרתי
המצב הזה קרה מיד אחרי שדיברנו וצחקנו על משהו שקשור בחתונה
אולי הבהלתי אותו,למרות שמצד שני אני לא רוצה גבר שיפחד מזה
מי הבעיה?הוא ,אני ,שנינו??

החבר הראשון שלי היה בערך הבנאדם שגרם לי הכי הרבה סבל בחיים
כמה שבועות אחרי שהחלטתי סופית לברוח ממנו הוא מצא מישהי והתחתן איתה תוך כמה חודשים
זה כאילו שאני מכינה אותם...אבל לחתונה עם מישהי אחרת
אני לא רוצה להיות בתפקיד הזה ..אני רוצה לצאת מזה .רוצה להיות זו שתהפוך מישהו למאושר

היי,
אני רוצה להפנות את תשומת ליבך למה שכתבת על האקס.. כתבת שסבלת איתו.. ושאת עזבת אותו,
יכול להיות מאוד שהוא וגם הנוכחי, פשוט לא התאימו לך, אבל את לא מסוגלת לקבל, שאת מחליטה להיפרד ולכן הופכת את הדברים ומרגישה שוב ושוב זאת שעזבו אותה..
יכול להיות שפשוט קשה לך להיפרד, וזה טבעי, אבל כשאת מגיעה לשלב בו נמאס לך ואת עוזבת,
את לא משלימה עם כך. לכן אמרתי לך, קחי את הכוח לידיים שלך. מותר לך,גם להרגיש בסדר עם
פרידה. האם גם עם הבחור האחרון לא היה לך כל כך טוב וחשבת על פרידה ממנו, עוד לפני שהוא
עזב אותך? תחשבי על זה.., מהו חלקך בחוסר הרצון את אותם הקשרים. ואני לא מדברת על אהבה,
אלא האם הם באמת היו מה שחיפשת?, האם הם התאימו לפרופיל של האדם איתו תרצי להתחתן ?
יכול להיות שאת מרגישה ש"הכנת אותם לחתונה", משום שנשארת שם מעבר לזמן שהרגשת שאת
צריכה או מעוניינת באמת ומכל הלב להישאר, ומה שקרה הוא שבאמת השקעת, "לשווא".
לכאורה לשווא, משום שבכל דבר יש גם טוב.
אולי תנסי לחדד יותר לעצמך, אילו תכונות את מחפשת בגבר איתו תרצי להיות ותתכוונני לאדם
כזה. אגב, יכול להיות שגם את לא היית בשלה לחתונה ולכן מראש בחרת אנשים שאינם מתאימים לך

פשוט מדהים איך את קוראת אותי
האמת שאני לא בנאדם שנפרד
אני פשוט לא מסוגלת
ואת צודקת בהמון דברים שכתבת
לפעמים אני מחכה שהם יעזבו
אני מאד רגישה ,רחמנית אני פשוט לא מסוגלת לפגוע בבנאדם בטח לא בכזה שאני אוהבת
היו לי 3 חברים וכולם כביכול נפרדו ממני בסיבה יחסית דומה
יש פה ושם שינויים כמובן
האחרון היה היחיד שבאמת מצא חן בעיני מהמון בחינות,כמו שלפעמים יש לך בראש תבנית כזאת שאת חולמת עליה ,אז זה היה הוא
אבל בפעם הראשונה שהחליט להפרד משטות ,מבחינתי..לא מצא חן בעיני
חשוב לי הביטחון ,חשוב לי לדבר לפני ,שלא אני אמצא את עצמי גרושה אחרי חודש כי פתאום לא היה לו חשק
הפחד שלי הוא שאני נמשכת לבחורים האלה שפוחדים להתחייב ,קודם כל כי האם אני פוחדת להתחייב??ואם לא אני כנראה נמשכת אליהם כי אני מרחמת עליהם ומטבעי אני בנאדם מגן ועוזר
אני חושבת שאם אני לא אגיע למסקנות ,כל הקשרים שלי יסתיימו כך
כבר לא בא לי אפילו לחשוב על קשר חדש אפילו מאוחר יותר.
הרי מה הטעם?להתאהב ולשבור את הלב כל פעם מחדש מאותה הסיבה

אני חושבת שאת תמצאי את האדם המתאים ברגע שאת תהיי בשלה בעצמך..
ואין לך ממה להילחץ, פשוט תתחילי לצאת עם בחורים מתוך מטרה להבין איזה טיפוס את מחפשת ולא בכדי להתחייב עדיין.. לאט לאט תגבשי לך דיעה יותר החלטית.
ואל תיכנסי יותר מדי לכל העניין של "מה עשיתי לא נכון", זה לא מה שעשית או לא עשית, זאת הבחירה שלא היתה נכונה ושרבים מאיתנו שוגים בכך. אבל שוב, לדעתי, מה שאצלך, בחיים האישיים שלך, דורש תיקון, את בטח יודעת.. תתמקדי בלחיות את חייך באופן שלם יותר, גם ללא גבר לצידך. ואת היציאות , תערכי במקביל לעבודה העצמית שלך, וללא ציפיות, אלא רק ממקום של לבחון מה יותר עושה לך את זה בבחור. ואם הבחור לא מתאים, אל תתביישי להגיד את זה כבר בהתחלה, שלא תיתקעי איתו:)