מבולבלת

מורן היקרה, תודה על הפירוט הרב. אני חושבת שיהיה נכון מאוד מצידך לחזור לבחון את מערכת היחסים שנית, ולתת לה צ'אנס מחודש. ראשית - כי את בעצמך אומרת שחל בך שינוי וכבר אינך לחוצה להתחתן מייד. בעיני זה חשוב שזה קורה לך (בסך הכל את עדיין מאד צעירה, קחי את הזמן שלך! המון נשים מעירות מתחתנות בעיקר כי הן רוצות להיות כלות - מלכה ליום אחד, והרצון הזה מסנוור אותן), וזה יאפשר לכם להתחיל את היחסים מחדש בצורה יותר מאוזנת, כאשר אצלך העניין פחות בוער, ואילו אצלו הוא הבין כבר שאת מאוד רצינית וסביר שזה עשה אצלו איזה סוויץ' לכיוון התמסדות מסויימת.
אני חושבת שאם לא תחזרו להיות זוג, בגלל שאת חוששת שזה לא יצליח ויגרום לך שוב שברון לב (אני מזכירה לך - "אהבה זה כואב...") - את עלולה למצוא את עצמך בעוד כמה שנים נניח נשואה עם מישהו אחר ותוהה איך זה יכול היה להיות עם אהובך המיתולוגי. כדי שזה לא יחזור לנהל את מחשבותייך ואת החלומות שלך - ומכיוון שאינך מפסיקה לחשוב על כך - לכי על זה, ואני מאחלת לכם שזה יצליח הפעם. אנא הביני את החשש הלגיטימי שלו מלקחת אחריות על כלכלה, על להיות הורים לילדים - קחו את הזמן שלכם, תנו לעצמכם להתבגר ולפני כן ליהנות מן החיים.

היי דורית,

שוב זקוקה לעצתך.

בהמשך למייל הקודם שכתבתי לפני כ- חצי שנה בערך.
חזרנו ולצערי הדברים לא נפתרו ויש לי תחושה שרק התדרדרו.
אנחנו מתווכחים הרבה, אין לנו נושא שיחה משותף, הסקס פשוט זועתי (מקיימם אחת לשבועיים ולפעמים יותר) וגם אז הסקס מאוד מהיר טכני ולא מהנה , מאז הפרידה הוא בקושי נכנס אליי הביתה בגלל שהוא כועס על המשפחה שלי (בגלל הפרידה)
אני לעומת זאת הנחתי את כל הכעסים על המשפחה שלו בצד ואני ממש משתדלת איתם.
הוא כל הזמן מאשים אותי ומדבר על תקופת הפרידה ומה שעברנו במשך 8 חודשים וגרמתי לו להשתנות לרעה
כל הדברים שהוא "הבטיח להשנות והשתפר נשארו כמו שהם ואף יותר גרוע.

אציין שלפעמים יש תקופות מצוינות שמזכירות לי למה התאהבתי בו , אבל לצערי התקופות הפחות טובות עולות על הטובות.
אני ממש מרגישה לבד בתוך המערכת יחסים הזאת.
אני מאוד מבולבלת,וקשה לי לי לעשות שוב את הצעד הכואב של פרידה אחרי 9 שנים במיוחד שאני אוהבת אותו ורואה המשך איתו.

האם יש משהו שאני יכולה למען הקשר ?

אודה לעצתך

מורן היקרה, ראשית, אני שמחה על עצם העובדה שחזרת וסיפרת לנו מה קורה ואיך הדברים התפתחו. תמיד יש כזאת סקרנות וצורך במעקב ורוב המשתתפים אינם חוזרים לספר...
מכיוון שעכשו אם הבנתי נכון הנושא המלחיץ של הנישואין אינו עומד על הפרק, ניתן לבחון אתמהות היחסים, את האיכות שלהם.
וכאן - היחסים נכשלים בכמה היבטים חשובים: הסקס לעיתים רחוקות ומאוד טכני, אין שיחות משותפות, היחסים עם המשפחות ברקע התקלקלו, הוא מטיל עליך את האחריות לכל מה שהתקלקל...
מאחר וכבר ניסית לחזור ואת נמצאת עכשו בעיצומה של הבדיקה, חשוב שתדעי שמה שקורה עכשו, יש סיכוי סביר שזה לא יהיה יותר טוב בעתיד, אלא אם תלכו יחד לייעוץ זוגי והמון מטענים שנצברו במשך כל כך הרבה שנים - יתפרקו שם.
כי להמשיך את מה שקורה עכשו - לא הייתי מציעה לך. אני רואה שאת פוחדת לעשות שוב את הצעד הזה של התנתקות, לאחר שנגרמה לשניכם כזאת טראומה מן הפרידה הקודמת עליה התייעצת לפני חצי שנה.
פחד מן הצעד הזה אינו סיבה להישאר בקשר שאינו טוב לך.
אז אני חושבת שעלייך לקחת אחריות לאיכות החיים והזוגיות שלך ולעשות אחד משני דברים - או שתשדרגי את היחסים בעזרת ייעוץ זוגי, או שתאזרי אומץ ותיפרדי ותלכי הלאה.