זוגיות וילדים לאחר הפלה [מלאכותית]

אין כאן תשובה פשוטה... כי אני יכולה מאוד להבין איך את מרגישה ובאותה מידה איך הוא מרגיש, ושניכם במקום ממש לגיטימי. במישור הרגשי, די טבעי שאתם מרגישים אחרת זה מזו, בנושא של הבאת ילדים - את נלחצת מן העיכוב ומתחושת החסר והוא נלחץ מתוספת האחריות והלחץבמצב הלא וודאי של נישואיכם.
במישור ההגיוני, דעתי היא שאם נישואיכם עכשו במצב של אי וודאות, זה לא יהיה נכון להביא יחד עוד ילד, אלא אם שניכם רוצים בכך נניח מן השיקול שלילד שלכם יהיה אח, אבל זה צריך להיות בהסכמה מלאה של האב.
אני חושבת שדווקא רצוי שתהיי פתוחה לגבי רגשותייך, וחשוב שגם הוא יהיה לגמרי פתוח לגבי רגשותיו. נכון שאין לכם הסכמה, אבל זה פער שיכול לקרות לכל זוג, גם כאשר אין משבר בזוגיות. היכולת להיות שקופים וגלויים היא בסיס הכרחי לשיקום היחסים.
מה שחשוב הוא להפריד בין התקשורת והשיתוף, לבין ההחלטה על פעולה. אפשר לשוחח על כל נושא, על כל פער, אם מאפשרים שיחה שלא מחייבת החלטה, שיחה שמטרתה שיתוף ברגשות, והתבוננות בוגרת בפערים מתוך כוונה להבין היטב איך כל אחד רואה את הדברים.

רק אחרי שנוצרת הבנה עמוקה בין שניכם, לפעמים קורה משהו מופלא, שכאשר אתם נוכחים לדעת שהתקשורת ביניכם מתאפשרת, נינוחה, ונוצרת הבנה גם אם לא הסכמה, עצם התחושה שאפשר לדבר על נושאים קשים בלי לפוצץ כל שיחה, נותנת תקווה שהיחסים יתייצבו וישתפרו, ולפעמים כתוצאה מכך הפערים נעלמים מעצמם!

מה דעתך?

תודה דורית. למרות שאני עוד מאוד בתוך האובדן שלי ולא מסוגלת לראות קדימה, אני חושבת שתשובתך יפה ומנוסחת גם בצורה עדינה וגם בצורה הגיונית. אני מקווה שאותו יגיע מהר ושאני לא אחיה במתח ובציפיה [וכמובן שתוך כדי נעבוד על הזוגיות].
אשמח לשמוע מכם הגולשים על מקרים דומים ואיך התמודדתם עימם.