עזרה...

שלום,

אני בת 22, לפני כחודש סיימתי קשר של שנה וקצת. הקשר היה רווי בהרבה עליות ומורדות. אנו באנו ממנטליות שונה, רקע שונה, תחומי עניין שונים. הוא לא היה אדם כל כך רציני בכל הנוגע לקשרים זוגיים (אני הייתי הקשר הרציני הראשון שלו), לאחר כתשעה חודשים חווינו פרידה מיוזמתו, בעילה שהוא היה צריך יותר מרחב. לא הסתדרנו בנושא של החברים שלו, הוא היה מבלה איתם שעות רבות (הם לא אהבו אותי) ולי הפריעו פרקי הזמן הללו, הרבה פעמים הוא היה מעדיף אותם על פני ואף מחזיר אותי בחזרה לביתי אם הם רצו להיפגש עמו. לבסוף הצלחנו ללבן את הדברים והסכמתי לקבלו בחזרה (הפרידה ארכה כחודש). לאחר כחצי שנה (לפני חודש) באה הפרידה הסופית (שוב מיוזמתו, בעילה שאנו לא מתאימים, "לא הולך לנו" וכו').

לפניו היה לי קשר של 4.5 שנים עם אדם שהיה מתאים לי מכל בחינה, במיוחד תקשורתית.

אך אני סיימתי את הקשר כי רציתי "לחוות" ולראות עוד. זמן קצר לאחר הפרידה מאותו אדם הבנתי שעשיתי טעות אך לא רציתי לגרום לו כאב נוסף. ואח"כ הכרתי את הבחור השני.

במהלך כל הקשר האחרון שלי שמרתי על קשר עם האקס ההוא (שבינתיים מצא גם לו חברה), היינו מדברים פעם בחודש לערך, והרגשתי ממש צביטה בלב, כי קלטתי שנפרדתי ממנו לשווא, כמובן שהיו לנו בעיות כמו לכל זוג, אבל אלו לא בעיות כה עמוקות כמו שהיה לי ולחברי.

לעיתים אני מרגישה שהקשר האחרון שלי היה כמין "בריחה" מהטעות שעשיתי עם ההוא.

אני עדיין מרגישה שאני וההוא מאוד מתאימים ואני מתלבטת אם בכלל לפתוח את הנושא בפניו. יש לציין שכעת הוא חווה בעיות מאוד קשות בקשר שלו עם החברה הנוכחית ואף משוחח איתי על כך.

אני בדילמה קשה, כיוון שהוא באמת אדם חשוב לי ואני לא רוצה לאבד אותו אפילו כחבר. גם הוא אמר לי את אותו הדבר, שאני אדם מאוד חשוב לו ושאפילו שלחברה שלו מפריעה שמירת הקשר איתי הוא בכל זאת לא יכול לוותר על קשר הידידות איתי, גם אם בסתר.

מה אתם חושבים, האם עליי לנסות לשדר לו סימנים? האם לחכות? או שהאם הרכבת התפספסה לה? אני מחכה לדעתכם הכנה.

מתנצלת על האורך, אך הייתי חייבת לשפוך...