אוהב או לא אוהב?

באמת נשמע שאתה לא ממש יודע מה אתה מרגיש. לפעמים חוויית הדחיה, ומעבר לזה- חוויית הבדידות והריקנות שיש לאחר שנתיים של יחד ושל זוגיות- גדולות בהרבה מההיגיון ומהשכל הבריא, שבדרך כלל צריכים אותו במצבים כאלה. כשאתה לבד עם עצמך וחושב- אני בכלל אוהב אותה?- אני מרגישה שברגעים האלה אתה מנסה להיות כן עם עצמך ובאמת לברר מאיפה אתה פועל- מאותה תחושה של בדידות ושל געגועים לביחד, לזוגיות, לאינטימיות (לאו דווקא געגועים אליה), או האם אתה פועל אכן מרגש ברור ומוצק- שאתה אוהב אותה ולא יכול בלעדיה.

לי יותר מרגישה נכונה האופציה הראשונה. אני חושבת שאם אכן היתה פה אהבה אמיתית, לא היית עסוק בשאלה בינך לבין עצמך.

עם זאת, תמיד אפשר לנסות את הביחד הזה שוב, ללמוד לקחים מהעבר ולנסות להיכנס לקשר עם תובנות חדשות ואולי התחלה חדשה שתוביל לזוגיות בריאה יותר. אין פה מה להפסיד, במקרה הפחות טוב- שוב תגיעו למסקנה שזה לא זה.

מה שחשוב שתבדוק מול עצמך- מאיפה אתה מוּנע, מרגש ברור אליה, או מהגעגועים לביחד ולזוגיות, לאו דווקא איתה. במילים אחרות- תנסה לפרק לגורמים למה בדיוק אתה מתגעגע בה, באותה חברה לשעבר, תנסה לדייק ולצמצם את האינפורמציה והבלבול לשורה תחתונה אחת.

בהצלחה רבה.

כתבת שאתם חודשיים לאחר הפרידה- זה זמן מאוד קצר (למרות שזה מרגיש הרבה), על מנת לפעול מתוך שיקול דעת "קר" יותר, ולא מתוך רגשות שעלו ושעולים במהלך העיכול הזה של הפרידה.

אני חושבת שלזמן יש פה משקל גדול. כדאי לחכות עוד, להמשיך את החיים, ולבדוק מול עצמך את מה שהצעתי בהודעתי הקודמת. רק חשוב להדגיש שחודשיים זה זמן נורמלי וטבעי עדיין לתהות על קנקנה של הפרידה הזאת, אבל אני לא בטוחה שזה זמן מספיק לפעול ולהחליט מתוך רציונל מאוזן עם רגש. כרגע אני חשה מהודעתך שאותו בלבול הוא כתוצאה מרגשות שעלו ומתוך תחשושות הבדידות, ופחות מתוך החלטה מושכלת שהיא האחת שלך.

שוב בהצלחה :)

אנחנו מאוהבים בטירוף ובעלי מעריץ אותי ברמה שכל החברות שלי מקנאות בי,
הבנתי את הטעויות שלי שפגעתי בו סתם והוצאתי עליו את כל הלחצים שלי...
ברוך ה הכל הסתדר(טפו טפו טפו) ודיברנו הבנו את הטעויות והסקנו מסקנו ותודה לאל עלינו על דרך המלך..!!!!
תודה רבה על העזרה כשראיתי את הדברים כתובים הבנתי בגיוק כמה טעיתי וכמה פגעתי סתם בבעל היקר שלי!!!
תודה רבה!!!!

לנסות את ה"ביחד" הזה כמו שכתבת לא תלוי בי..היא מרגישה נבגדת ואני לא מאשים אותה..האמת שאני יודע מה אני רוצה..אותה..אני פשוט לא מסוגל לקפל את הזנב בין הרגליים ולשכוח..היא כל עולמי..לרגע אחד לא הייתי איתה סתם..אני מאמין שאולי השוק הזה שנגרם עקב הפרידה לא נותן לי מחשבה צלולה..תודה על ההודעה שכתבת מאוד אהבתי איך שהשקעת..
נ.ב: כמה זמן אני צריך לתת לה לחשוב עם עצמה? מה בערך הפרק זמן הנחוץ כדי שהיא תבין בעצמה אם היא רוצה אותי או לא??..ותבין סופית.