לא יודעת מאיפה להתחיל....

אנחנו נשואים טריים,אין לנו עדיין שנה וגילינו שאנחנו בהריון....ואני בפחדים נוראיים.

הזוגיות שלנו מאז ומעולם לא הייתה קלה,אף פעם לא היה ירח דבש,תמיד ישנם צרות ובעיות שלא חולפות.
אני אוהבת את בעלי זה הדבר היחיד שאני בטוחה בו,אבל בכל השאר ממש לא, קשה לנו...
קשה לנו מבחינה כלכלית( גרים אצל ההורים), קשה לנו להסכים על דברים, בעלי נוטה יותר לדת ממני,זה היה שם מאז ומעולם, תמיד רבנו על זה ותמיד זה היה מתפוצץ ואז הוא היה מבין שהזוגיות שלנו חשובה יותר מהכל ומתמתן, אבל הנה שוב הריבים האלו חוזרים, ושוב הוא מגזים ונסחף,אני חושבת שזו בריחה שלו לדת אבל אני לא מבינה למה זה תמיד חוזר על עצמו, אני כבר עייפה.
במקום לתעל את המשאבים שלו ואנרגיה לדאוג שיהיה לנו יותר קל מבחינה כלכלית, להשקיע יותר בלימודים האקדמיים שלו, הוא בורח לדת ומוסיף עוד נדבח ועוד נדבח, ההתחרדות שלו מביכה אותי מאוד ליד החברים וליד המשפחה שלי,אני לא יודעת איך לעצור את זה, ולא בטוחה שכבר בא לי.
אבל שוב עכשיו אנחנו כבר מצפים לילד וזה פחד אלוהים!
בנוסף לכל זה, יש לנו את הבעיות הרגילות של זה שהוא לא מסודר ולא עושה מספיק בבית ומתעצל, וזה מה שאני לא מבינה, למה לא להסתפק בבעיות זוגיות הרגילות, למה להוסיף עוד
אני מרגישה בזוגיות הזו ממש לא בטוחה, עומדת ומחכה למכה הבאה שאני לא יודעת מאיפה תגיע, פעם רבים על זה ופעם על זה, וכל זה תחת קורת הגג של הורי, שזה תסכול גדול בפניי עצמו.
הפחד שלי הוא גם שנעבור לגור יחד לבד , אז כל מפלצת הדת עוד יותר תגדל, כי אין לי ספק שבבית הוריי הוא עוד ממתן את עצמו.

סליחה על הארוך...
הייתי חייבת לשפוך את שעל ליבי, חיי נישואין לא קלים!
אובדת עצות!