מרגיש אבוד

הי אבי,

באמת נשמע קשה ועצוב. אתה מתאר מאוד בתמציתיות מה קרה, יותר מזה אתה מתאר בפירוט איך אתה מרגיש, ולשם אתה לוקח אותי, לתחושה שלך ואיפה זה משאיר אותך, ופחות איך אפשר לפתור את זה.. אם אפשר. מהקצת שתארת לגביה, נשמע שהיא הלכה וסיפקה את חייה באותה רוחניות, עקב משבר שחוותה. חוויה (אותה רוחניות) שמדבריך היא עברה לבד, עם עצמה, בעוד אתה נשארת שם, בחיים הקודמים, באותו פורמט קודם שכבר לא התאים לזוגיות שלכם.. והשאיר את הפער גדול, ומשם הגיעה הפרידה, לפי הבנתי.

יותר דיברת על המשפחה שחשובה לך, פחות עליה. עוד אמרת שלה לא משנה אם תשכב עם אחרות, דבר שמעלה את השאלה האם יש בה עוד רגש, או שמאותה חוויה של סיפוק שחוותה, היא מתכוונת באמת ובתמים להמשיך הלאה..

אם אני רגע שמה אתכם כזוג בצד, ומסתכלת רק עליך ועל התחושה שאתה מביא, אותו אובדן, בדידות וחוסר אונים ממש "על שפת תהום" כפי שתארת, אני חושבת שהמתנה הכי גדולה שתוכל כרגע לתת לעצמך היא להרגיש מוחזק רגשית. זה מה שחסר לי בהודעה שלך- החזקה רגשית מסויימת.. אולי אותה חיפשת פה. לטעמי המקום הזה הוא אמנם טוב לשמש כפורקן וירטואלי, אבל זה וירטואלי מדי.. רחוק מדי ולא אישי מספיק, מה שלדעתי חשוב כאן- הפן האישי. אתה זקוק למישהו מוסמך, שיקשיב, שיהיה, שיתן ויעניק את ההכלה הרגשית הזאת, וזה בפירוש מטפל מקצועי. לא יודעת לגבי טיפול נפשי, אלטרנטיבי כזה או אחר- אבל החזקה רגשית כלשהי. זה יכול להיות גם יוגה, קבוצת תמיכה, סדנה זו או אחרת, פסיכולוג, קואוצ'ר, לא יודעת. אבל משהו, חיצוני, מקצועי, שם תוכל לדבר על הכל ולפחות למצוא תשובות ביניים שיעזרו לך להמשיך.

מקווה שעזרתי במשהו. בהצלחה רבה ותהיה חזק.