קשה קשה קשה

שלום,
אני בת 36 ואם חד הורית לילד מקסים בן 3.5.
עד לפני ההריון עוד הייתי בעלת קריירה משגשגת באילת וביחסים עם גבר שאהבתי גרוש ואב לשניים לאחר שנה וחצי ניפרדנו וזה חזר לגור עם גרושתו בטענה שאין לו לאן ללכת ומפה הגיעה עוד ילדה.
וברוב טיפשותי ומבלי לדעת שזו בהריון שכבנו ואני גם ניכנסתי להריון(ממש טלנובלה).
הרבה תהפוכות ואהבה שלא ניגמרת עזבתי עם בני לצפון מה שהקשה את חיי מבחינת הפרנסה אבל עדיין אותו גבר אב ילדי המשיך להגיע ובעצם מנהל שתי מערכות ואני כאילו אטומה לעיניין.
מה עושים ?אני לא מצליחה להוציא אותו מחיי ואני נחשבת לבחורה לא טיפשה וחזקה וכל הקשור אליו פשוט ממוטט אותי.
אני מיואשת,מרגישה חסרת אונים לנוכח הרבה דברים שקורים בחיי.
אני עובדת חצי משרה,יש לי מחלת פרקים לא קלה ואני בחורה יפה ומטופחת
ומרגישה זקנה ונבולה
לפעמיםלא בא לי פשוט לקום מהמיטה ולהמשיך עם חיי.הילד שלי הוא הכח שלי ,בשבילו אני עוד זזה.