הכמיהה לאהבה...עזרה

זו הפעם הראשונה שאני יושבת מתוך ייאוש ונכנסת לפורום מקצועי בניסיון למצוא עזרה.
אני נמצאת בזוגיות עם בעלי מזה 7 שנים, לפני כשנתיים התחתנו ומייד ילדתי את בני המקסים בלידה מוקדמת בחו"ל (חודש שישי) חוויה שהיתה דיי טראומתית והכניסה את החיים שלנו לדרייב מטורף. עד לאותו יום הייתי האישה ה"חזקה" שמובילה את הזוגיות ומחזיקה אותה. בעלי היה שרוי בעצמו - מתלבט אם הוא רוצה אותי או לא ואני "נלחמתי" על האהבה שלו בכל הכוח.
ביום שילדתי, לנוכח הטראומה שעברתי ולאור העובדה שרציתי לזכות באהבה ודאגה מבעלי (ולא רק כי נלחמתי על זה) הרשיתי לעצמי להישבר ולהיות חלשה יותר- הרשיתי לעצמי לומר שקשה לי ורציתי לקבל ממנו תשומת לב, רציתי שהוא יכיל את הכאב שלי וייתן לזה מקום...וזה לא קרה. הוא מצידו כעס עליי ואמר שאני קרציה ושנמאס לו מהקטרנות שלי.
בלת ברירה המשכתי הלאה עם התחושות המתסכלות שאני לבד ומידי פעם שאני נשברת ומלינה שקשה לי - מייד אני נתקלת באותם תגובות.

אנחנו נמצאים במצב של תסכול ומטענים רבים אחד כלפי השני, חוסר הערכה וחוסר כבוד...

לפני כחמישה חודשים החלטנו ללכת לטיפול זוגי אצל פסיכולוגית. מאז ההרגשה טובה יותר ברמה שלי עם עצמי- אני מרגישה שאני עושה עבודה, נוגעת בדברי כואבים ומנסה ורוצה להשתנות ולתקן.
הוא מצידו משתף פעולה ואין לי ספק שהוא רוצה את הקשר הזה ורוצה בשינוי. אבל הבעייה שמתגלה אצלו טמונה בחוסר היכולת שלו להתקרב- הוא חושש מתלות וחושש להיפגע.
חוסר היכולת שלו להכיל את הכאב והקושי שלי נובעת מהפחד שלו שברגע שאני חלשה זה מחליש אותו...ואני לא יכולה להמשיך להיות העמוד שדרה של הקשר הזה ושל הבית הזה...
לעיתים הוא מחליט שהוא לא מגיע לטיפול...החלטות שמתקבלות שם נשארות מחוץ לחומת הרגש שהוא יצר ואני לא יודעת אם אצליח לעבור אותה.

אני מרגישה לבד, מרגישה שאני שקוקה לאהבה בתוך כל תהליך השינוי שאני עוברת בטיפול ובכלל בחיים.

אני חושבת שאם אני יחליט להיות חזקה באמת ולטפח את עצמי אני יצליח אולי להרים את הקשר - אבל משהו בי לא מוכן לעשות את זה - כי שוב אני יייקח על עצמי וזה לא פייר...

מתי אני יקבל את מה שמגיע לי?

אני מפחדת שהטיפול הזה ייקח נצח - אני כמהה לאהבה וזוגיות ורוצה עוד ילדים...כל המצב הזה מעכב אותנו מתלהתקדם בעבודה- לקנות בית וכו'. כי אנחנו עסוקים כל הזמן בקשר הרקוב הזה.

כמה זמן עוד אני אמורה לתת לזה?....אני לא רוצה לפרוש אבל משהו בי ממש לא מאמין שאני יכולה לקבל ממנו את האהבה שאני באמת רוצה- הוא אף פעם לא ידע לתת לי אותה....