מרגישה חוסר בטחון

שלום לך, הרשיתי לעצמי לאחד את שתי הפניות שלך כי הן עוסקות במשהו דומה.
התשוקה המינית היא כמעט אף פעם לא בלעדית כלפי בת הזוג לבדה.... אנחנו בנויים פיזיולוגית בצורה כזאת שיש כל מיני דברים שמשפיעים על ההימשכות שלנו לבני המין השני: יופי חיצוני, ריח, שפת גוף, קול. והרבה מאוד אנשים מן המין השני יכוטלים לעורר בנו תגובה של התעוררות מינית.
יש בינינו כאלה שיותר מרשים לעצמם להבחין בעובדת ההימשכות הזאת ויש כאלה שחוסמים את הגירויים האלו ולא מאפשרים להם לחדור ולהשפיע.
גברים ונשים מקבלים חינוך די שונה מן הבחינה הזאת.
בחברה הגברית יש עידוד וחוסר שיפוטיות כאשר גבר נשוי מתעורר מינית למראה אישה שאינה בת זוגו - חבריו הגברים רואים בכך משהו גברי, חיובי, חזק, מלא חיות. אין שיפוטים ערכיים שליליים על התנהגות מפלרטטת אצל גברים. זה מתקבל יחסית בסדר (רק בת הזוג שלהם מתקוממת...)
ואילו אצל נשים המערכת הערכית פועלת אחרת. אישה נשואה שמגיבה בהתעוררות מינית למראה חתיך חדש - מייד תרגיש בעצמה שזה לא בסדר, היא לא תמהר להראות זאת ואולי תסתיר את הימשכותה אפילו מפני עצמה...
רק כאשר הגבר מפנים שזה פוגע בבת זוגו - מתחיל להיווצר אצלו איזה מצפון פנימי העוצר אותו מן הפלירטוט. אבל אם זה כרוך באיסורים והגבלות שאת מטילה עליו - זה לדעתי עלול לפגוע בהתפתחות המצפון. אסביר לך למה: כי הוא מתקומם כאשר את אוסרת עליו מטעמך ומטילה עליו הגבלות. ואז הוא יהיה עסוק בהדיפת ההגבלות ובהתנגדות להן, במקום בלפתח את הערכים ואת הגבולות של עצמו. האם את רוצה שהשינוי יבוא ממקום פנימי שלו או בגלל שאת אוסרת עליו?

ברור לי שאני רוצה שהשינוי יבוא ממנו. אבל זה לא משהו שנראה כרגע לעין.
הוא כל כך עקשן ועקבי בדבריו ומעשיו שזה יכול לשגע.אני לא רוצה לשנות אותו, אני רוצה שיראה אותי ואת הכאב שבי. שיבין שאני לא כזו והוא כן...אז איך מגשרים על זה בזוגיות?