משבר בחיי נישואים

נשואה יקרה, סליחה על העיכוב בתשובה אליך.
כמעט כל זוג נתקל בבעייה שאת מתארת. זה קורה כי אחד מבני הזוג הוא יחסית פחות אחראי ופחות ביצועיסט, ונוטה לדחות את עשייתם של דברים שהוא לא אוהב, ואילו השני הוא פחות כזה...אז תמיד זה שיותר אחראי מוצא עצמו נוזף וביקורתי כלפי זה שדוחה. די מהר נוצר דפוס תקשורת שבו בנוסף לדחייה, הדחיין כבר חושש מן הביקורת ואז מתחיל להסתיר את הפאשלות שלו, רק כדי לא לחטוף נזיפה.
אם לא מטפלים בכך בצורה בוגרת - זה עלול להתפתח לדפוס קבוע ומאוד מזיק בזוגיות. כי את כבר לא תסמכי עליו, תבדקי אותו פעמים רבות, תעשי דברים במקומו והוא כבר יתחיל לראות בעצמו דחיין סדרתי ולקבל את הדימוי העצמי הזה בחוסר ברירה. וכך זה ילך ויתחזק.
על כן אני מציעה לערוך על כך שיחה עקרונית, לא כאשר אירוע כזה קורה והוא מרגיש אשמה ואת מרגישה כעס ואכזבה, אלא ברגע טוב שלכם, או פשוט לבקש לקבוע איתו שיחה מראש אליה תבואו שניכם עם ראש פתוח. נסו לחקור את התופעה הזאת אצלו - למי זה דומה אצלו בבית, מתי זה התחיל, מה קורה אצלו בראש כאשר הוא נזכר שצריך לעשות משהו - מה קופץ לו בראש שגורם לדחייה הזאת. כאשר תבינו זאת לעומק, תשאלי אותו האם הוא היה רוצה לשנות זאת. אם כן - תשאלי אותו האם הוא היה רוצה עזרה ממך. וכל השיחה הזאת צריכה להיות ללא כעס, אלא מתוך נסיון אמיתי להבין מה קורה אצלו ואיזה רעיונות עולים לשניכם על מנת לשנות זאת.
מקווה שקצת עזרתי.