משבר בזוגיות

נועה יקרה, ראשית המון תודה על הכנות והפתיחות שלך.
אני חושבת שחוסר התשוקה שלך כלפיו מעיד על הצורך הבסיסי שלך, בשלב בו את נמצאת בחיים, להתנסות במערכות יחסים נוספות, לחוות חוויות לפני שאת מתמסדת.
מעין מסר שהגוף שלך מאותת לך - את לא במקום הנכון כרגע. אני חושבת שאחרת - זה לא היה קורה.
את בגיל בו זה רק לגיטימי להתנסות ולחוות חוויות, ולהתפתח - ואם תתמסדי איתו - את עלולה למצוא עצמך "תקועה" עם ילדים ועול כלכלי ועם אותו רצון להתנתק ולשנות - בעוד כמה שנים.
אם הוא אוהב אותך - ואת אוהבת אותו - שחררו זה את זו לחוות חוויות עם אחרים, קחו פסק זמן.
קבעו להיפגש בעוד 3 שנים (סתם אני מציעה מספר שרירותי) ותראו האם עדיין אתם אוהבים, ואז יש להניח שהיחסים יתחילו מחדש ממקום יותר נכון לשניכם.
נכון שקל לי, במקום שלי, ללא מעורבות רגשית, להציע הצעה כזאת, אבל היא באה מתוך הקשבה לגוף שלך, ומשום שאת כל כך צעירה.

חיפשתי תשובה לפיתרון של הבעיה שלי ומצאתי את הפוסט שלך.
תראי נועה, גם אני הייתי במצב בדיוק כמוך, אך מצאתי דרך עצמית להתמודד איתו,
הגוף שלנו מוצף ברגשות ללא יכולת לשליטה עצמית עליהן, השאלה מה עושים עם זה.
אם מצאת לך גבר שיש לכם מכנה משותף והכל טוב לכם ביחד, אז למה לא בעצם?
את הרגש שאת מרגישה עכשיו, את תרגישי תמיד, גם אחרי עשרה גברים, תמיד כיף להרגיש
את ההרגשה החדשה הזו ואת הפרפרים בבטן ממהתרגשות ורמת המיניות שבאווויר מהבנאדם החדש שכבר אינה עם החבר הונכחי שלך, וזה בסדר, זה מה שמקסים בכל העניין.
זה הכל עניין של ריסון עצמי, ואם זה לא יהיה, עלולה להתפתח בגידה.
אני הבנתי את זה בתת מודע שלי שלא משנה עם מי אני אהיה גם עם האישה המהממת ביותר בעולם
תמיד ארצה לחוות אחרת, לכן מצאתי דרך להתמודד עם זה ולו בשביל בת זוגתי, אלא בשבילי בכדי שאמצא זוגיות מושלמת.
זה שקשר כל כך טוב נפל עלייך בשלב מוקדם של החיים זו מתנה, מכאן הבחירה שלך האם להתמודד
עם זה, בידיעה שזה יבוא לך תמיד בכל קשר עתידי שלא יהיה ובסופו של דבר תביני שאת צריכה לעשות לזה סוף כי את תרצי בעל, השאלה כמה זמן זה יקח ואם תמצאי את אותה הזוגיות שהייתה לך...
בהצלחה ושבוע טוב...