פנטזיות שאינן רצויות.

אני לא בטוחה שהידיעה שלזוגות, ובעיקר לנשים רבות השיגרה בחיי המין הופכים להיות צפויים ודי סטנדרטיים ולעיתים, משעממים תרגיע אותך. אשרייך ואשריי מי שזכה באהבתך, שאת אשה שמאוד אוהבת מין. אמרת שניסית לדבר איתו על הנושא ודבר לא השתנה. אבל זה כשלעצמו, ניסיון ההידברות והשאיפה למצוא דרך שתגשר ותספק את שניכם, מלמד שיש ביניכם אינטימיות עמוקה ותקשורת פתוחה ולכן יתכן שבשיחות נוספות, לא שתלטניות, תנסי לשים מעט את הפוקוס גם על עצמך. את זקוקה לריכוז, ל"סקס נורמאלי", לגיוון בתנוחות ובעצם להיות ממש איתו נטו- מה שאמור להחמיא לבעלך מאוד. לא נכון שרק אחד מבני הזוג שולט או מנהל את השני על פי צרכיו- והופך את השקיעה בפנטזיות לשיגרה. אסור לך להמשיך בהתנהגות שלא נעימה לך לאורך זמן. בעלך מגיע לפורקן רק בדרך מסויימת שאינה נעימה לך ואין סיבה בעולם שתבטלי את רצונך בפני רצונותיו. אני סבורה שאם בעלך האוהב והמתחשב יבין שההשתתפות שלך בפנטזיות שלו הן אילוץ לגביך ושלא תתמידי להשתתף במה שלא טוב לך, יסכים לנסות גם דרכים מגוונות אחרות ויתעלה על פחד הנטישה שלו. ואם גם זה לא יעבוד, פנו ליועץ מקצועי.

בנוסף למה שיהודית כתבה, שאני מאוד מסכימה איתו, אני מרשה לעצמי להיסחף קצת למחוזות הפסיכולוגיה, ולהעלות השערה:
מכיוון שאת אישה יפה, מושכת ומחוזרת, יתכן שבעלך בסתר ליבו בכל זאת מוטרד ומקנא לך, ואולי אינו מסוגל לגמור אלא אם הוא בשליטה מוחלטת על המצב, ומה שהוא עושה זה בעצם "להחזיק במושכות" לגבי החשש הכי גדול שלו - כל עוד הוא זה שאומר לך לצעוק שמות של גברים אחרים - הוא בשליטה, הוא הקובע, זה לא את שבאה מרצונך וחושבת/ צועקת את שמות המאהבים הדמיוניים שלך (שזה כנראה הפחד הגדול שלו וגורם לו למתח שלא מאפשר לו להתפרק ולגמור) אלא הוא זה שמאלץ אותך לעשות זאת, והוא נהנה גם מן הסרבנות שלך, וגם מן האקט של שליטה בך. ויתכן שקשה לו לגמור בדרכים אחרות כי הוא לא מסוגל להירגע מספיק מן החששות שלו עד שהוא לא בשליטה מוחלטת על המצב.
אם אני צודקת, אז אולי שיחה פתוחה על נושא הקנאה, הודאה ברגשות אלו, הודאה שלך אולי בהנאתך מן החיזורים של גברים אחרים, (מה שעד עכשו אולי לא העזת לשתף אותו ? זה נכון?)בפנטזיות שלך על גברים אחרים, כל אלו הן תחושות טבעיות ושכיחות, ויתכן שאם הן יהיו על השולחן ותכירו באנושיות שלהן, הוא יהיה יותר רגוע ובוטח בך.

ברצוני להוסיף שכמובן שכל מה שכתבתי קודם אלו תהליכים לא מודעים ולא רצוניים, כך שלא ניתן לבוא אליו בטענות, זו הדרך שלו להתגונן בפני החרדה והלחץ המתלווים ליחסי המין ככל הנראה. אם לא תצליחו לשוחח על כך בחופשיות, מאוד רצוי להיעזר בייעוץ, כי כמו שיהודית כתבה, מאוד לא בריא לאורך זמן לעשות משהו שאחד מבני הזוג אינו שלם איתו.

שוחחתי עם בעלי על הנושא, סיפרתי לו שכתבתי את בעייתנו לאתר ואת תשובתכן. הוא הבטיח שיעשה מאמצים רבים לא להזכיר גברים שאנו מכירים בזמן קיום יחסי המין. פירגנתי לו על כך, אמרתי שרק אותו אני אוהבת ואליו אני נמשכת.
בזמן קיום יחסי המין הכל היה בתחילה נפלא, הנשיקות הנגיעות היה ממש כיף. עד נושא החדירה.
לאחר המון זמן ש"התמזמזנו" ובאמת שהגיע הזמן לחדור ("המזמוזים" נערכו שעה וחצי) פשוט לא עמד לו. כמה שניסינו, ליקקתי אותו נגעתי בו הכל, כלום לא עזר. הוא הרגיש צורך עז לומר שם של מישהו שאנו מכירים ששוכב איתי. לבסוף לא היתה חדירה.
אתמול ניסינו שוב, בדיוק אותו הדבר. אני ממש מתוסכלת אני לא מוכנה לחיות ללא יחסי מין. אני אוהבת אותו, נמשכת אליו, אני בחורה יפה ומושכת וזה נורא מכעיס אותי שאין בינינו כלום.

דנה, תודה על שאת משתפת אותנו בהתפתחויות, אני חושבת שזה מוסיף לכל מי שקורא את השרשור המרתק הזה.
ממה שאת כותבת, ועל סמך מה שניסיתם, זה לא כל כך פשוט... כלומר זה שאת ביקשת ממנו והוא נענה לבקשתך לרסן את משחק התפקידים הזה, מבחינתו זה כנראה לעשות מאמץ לדחות את העניין, אבל לא לפתור אותו. הפתרון מורכב הרבה יותר, והפנטזיה או משחק התפקידים הזה משרת מטרה מסויימת שמאפשרת לו להתגרות. הוא לא עושה זאת כנגדך, אלא למענו, כי כרגע זה הכרחי עבורו. אין ברירה אלא להגיע לייעוץ אצל פסיכולוג או סקסולוג, ולהיכנס לשאלות עמוקות יותר, ולטיפול מקצועי יותר, שלוקח בחשבון דברים נוספים במערכת היחסים שלכם ובהיסטוריה האישית שלכם שלא ניתן להיכנס אליהם במסגרת הזו.