משבר

בלטו לי כמה דברים מההודעה שלך.. קודם כל- אין ספק שיש שוני רב בתפיסות ביניכם, הוא אינו רואה את הצורך בלהיות יחד לבד, ולשמר דרך כך את הזוגיות ואת כן.. אבל מעבר לזה- את לבד, את לא עובדת וכל היום חווה את הלא- ביחד.. בעוד הוא בעבודה רוב שעות היום, מממש את עצמו בדרך זו או אחרת, רואה אנשים, רואה עולם, מתרחק, חוזר הביתה עם חוויות מהיומיום.. ואצלך החוויה היא שונה. ולבטח אותן חוויות יום יום.

אז זה שכמובן עדיף שהוא יבין שחשוב לשמר את הזוגיות- נכון. וכדאי וחשוב שתבדקי איתו איך הוא רוצה לשמר את הזוגיות ומהו האידיאל מבחינתו לשמור על היחסים. הסבירי לו את הצורך האמיתי שלך (בשיחה שקטה לא ליד הילדים) בזמן המשותף איתו, ווהסבירי לו ממה נובעת תחושת התסכול שלך.. בילוי אגב-זה יכול להיות גם ארוחה אינטימית בבית או סרט בבית וכד'.

ובשביל עצמך- אני מציעה שלפחות יום בשבוע שימי את הילדים אצל מישהו קרוב, או הזמיני בייביסיטר ותעשי משהו בשביל הסיפוק האישי שלך- זה יכול להיות פילאטיס, יוגה, חוג אחר, כושר, ריצה, אופניים, סתם לשבת בפארק עם ספר, לעשות מנוי לקאמרי, לא יודעת מה- אבל תעשי בשביל עצמך. שימי אותך במרכז בפעם בשבוע (אם לא יותר). כך גם את תרגישי שאת מפנה זמן לעצמך וקצת מצמצמת את תחושת הבדידות.

הוא- יש לו את האיכות הזאת, הוא עובד, והוא חוזר עייף ובא לו לראות מיטה כשהוא חוזר. מבחינתו הוא המפרנס והוא עושה את שלו (לפחות בפרנסת הבית..) , אז קודם כל כדי למגר את תחושת התסכול שלך- תנהלי את עצמך ואל תתני לדברים שלא מוצאים חן בעינייך - כמו התגובות שלו- לנהל אותך. כי יש להן המון מקום כרגע.. צמצמי את המקום הזה ותפני זמן יקר קצת לסיפוק אישי. עצרי את השיגרה המשעממת והמונוטונית ועשי משהו עבורך הפעם.

שוב אני חוזרת שחשוב לבדוק מולו למה הוא מצפה ואיך הוא רואה שמירה על הקשר (אל תנחשי, תשאלי) ועל הזוגיות. ואז הביאי את המשנה שלך, ונסו ללכת זה לקראת זו.

בהצלחה רבה.