דורית יקרה

נעמה יקרה !

מדבריך משתמע כי לך חשוב להיות נשואה, כי את כבר בשלה, כי המשפחה והסביבה לוחצים. כי מיצית את החברות. פחות חשוב לך עם מי את מתחתנת? האם את רוצה למסד את הקשר רק למען הסביבה?!
בכלל, מה זאת אומרת שמיצית את החברות? אם בשלב כזה של החיים כבר מיצית את החברות איתו אז עזבי אותו מייד. כי חברות היא הבסיס העיקרי לחיי נישואים טובים וחברות טובה אף פעם לא ממצים, תמיד אפשר להעמיק את החברות. תמיד.
את כותבת שיש לכם זוגיות טובה, האם את משוכנעת בכך? אם כן ואם את באמת אוהבת אותו אז מה זה חשוב אם תתחתנו עכשיו או בעוד שנתיים שלוש? את בוחרת בן זוג לחיים ולא בן זוג לחתונה.
תבדקי לעצמך אם את אוהבת ואם הוא אוהב, תבדקי אם אתם באמת חברים טובים, דברי איתו על הנושאים הללו בפתיחות ובכנות, אבל בשום אופן אל תנסי לגרום לו להתחתן לפני שיהיה מוכן לכך, לא בלחץ, לא בתחנונים ולא בשום דרך. להתחתן אפשר רק כששני בני הזוג מוכנים לכך . לא תרצי לשמוע בעוד 30 שנה שהוא התחתן איתך רק בגלל שנדנת לו או בכית לו, ממש לא.
דברי איתו על הכל. אימרי לו שאת חושבת שהגיע הזמן לחתונה, לילדים, שאת רוצה בכך, שאת אוהבת ומשוכנעת שנועדתם זה לזו (בתנאי שכל זה אמת) ואחר כך תקשיבי לו טוב טוב ונסי לחשוב על דבריו.
אם גם הוא יגיע למסקנה כי הגיעה העת, מה טוב. ואם לא, נסי לחשוב אם הוא סתם עדיין לא מוכן לכך או מושך אותך ואת פשוט לא בתוכניות שלו.
תמיד תזכרי, דברים טובים באים לאט !

יכול להיות שזה מה שהשתמע מדבריי אבל אני אוהבת אותו מאוד והוא אותי יש ביננו זוגיות וחברות מדהימה הבעיה היחידה שאני כבר רוצה מאוד להתחתן איתו ושנגור ביחד (אנחנו ממשפחות דתיות כך שלא נהוג לגור ביחד לפני החתונה.)הוא לא מדבר איתי על הנושא אולי בגלל שהוא לא בשל או שזה עדיין לא מתאים מבחינת הסטטוס...? הוא יודע שזה רצוני כי העלתי את הנושא פעמים רבות , לא נעים לי עוד פעם לדבר על כך.
השאלה אם הוא לא אמור כבר להבין את זה לבד?! אנחנו שנים רבות ביחד ואין לי שום ספק שהוא רואה בי אשתו לעתיד. אודה לתגובתך השניה.. חג שמח ושנה טובה

היי נעמה,
אני מסכימה מאוד עם יהודית לגבי מקור הלחץ. אם זה מן הסביבה וממשפחתך, נסי להפריד ולבחון עד כמה חשוב לך עכשו להתחתן כבר. הקצב של שני אנשים אינו זהה על פי רוב. גם יתכן שקשה לו לקבל החלטות באופן כללי. עלייך להמשיך לנהל את חייך ויתכן שבגלל היותך מן המגזר הדתי הדרך היחידה לתפוס עצמאות מן ההורים היא להתחתן. בדקי גם את זה מול עצמך. מה הסיבה שאת כל כך רוצה להתחתן - האם כדי לצאת מבית ההורים? האם יש אפשרות שתשכרי דירה עם שותפות ותתנסי קצת בחיים עצמאיים?

ואם את מגיעה למסקנה שזה לא העניין וכל מה שאת רוצה זה באמת להקים איתו משפחה וללדת ילדים, יכול להיות שאת כן צריכה להיות ברורה כלפיו, לתאר את מצבך ואת צרכייך, ולדרוש ממנו החלטה תוך פרק זמן מסויים, שהוא זה שיגיד לך כמה זמן הוא זקוק ואת צריכה לומר אם פרק הזמן הזה מתאים לך. כי אינך יכולה להישאר תלושה ולקחת את הסיכון שתהיי רווקה - בלעדיו - בגיל יחסית מבוגר - אני יודעת שבמגזר הדתי זה יכול להוות בעייה יותר מאשר בלא דתי.
לצערי זה לא כל כך יוצא דופן שכך מתקבלות החלטות על נישואים, אבל הביאי בחשבון שהדרך הזו תמיד תשאיר אצל שניכם טעם של החמצה, וכמו שיהודית כתבה - עדיף לא להגיע למצב הזה אם זה לא הכרחי. אבל שוב, עדיף כן לדבר על כך אם זה מחיל להעיב על היחסים ולנהל לך את המחשבות.
אנא, המשיכי לכתוב לנו ולספר מה את מחליטה.