המשפחה שלי מתפרקת

כואב לשמוע שאת סובלת מבעיות של הורייך.. אך חשוב שתזכרי, שאלה לא הבעיות שלך. כלומר, תנסי ליצור הפרדה 0עד כמה שניתן), בין החיים שלך, בין מי שאת, ובין איך שהורייך נוהגים.
נכון שפרידה איננה מה שאת רוצה עבור הורייך, אך לעיתים עדיף להיפרד מאשר לחיות באומללות וכעסים.
תנסי לחשוב קצת על עצמך לשם שינוי, במקום על הורייך...
לצערי, הורייך לא מספיק חושבים על טובתך ועל טובת אחיך , בזמן שהם רבים, אחרת היו הולכים לייעוץ זוגי.. ולכן אני אומרת לך, לשמור על נפשך. מה שרואים משם, לא רואים מכאן. הורייך רבים כבני זוג, ולהם יש את הטקטיקות שלהם, להמשיך לאחר הריב בחייהם. אולם את, לוקחת את הריבים הללו לליבך, ובצדק, וסוחבת אותם במשך כל היום.
מתוך המצב הנתון, ובהנחה שהורייך לא יפנו לייעוץ.. אני מציעה לך לשים את עצמך במרכז הפעם.
ואולי, אם תרצי, תוכלי לכתוב להם במכתב, כיצד את מרגישה לגבי הריבים שלהם וכיצד הם משפיעים עלייך. אולי זה יעזור..
אני לא יודעת אם עזרתי..,
תרגישי טוב יקירה..
בהצלחה לך ולהורייך..

עוד דבר ששכחתי לציין,
לדעתי, אם במכתב שתכתבי להורייך או בשיחה פנים מול פנים.., תפני אליהם את הצורך שלך בשיחות עם מטפל, עקב המצוקה שנוצרת אצלך בשל הויכוחים שלהם.
בעיניי זה הכי חשוב. שאת תוכלי לפרוק את תחושותייך ואת המועקות שנוצרות לך בעקבות הזוגיות שלהם. וזאת כדי שלא תשארי בודדה בהרגשה שלך..וכדי שתקבלי כלים להתמודדות עם המצב המשפחתי הנתון, או לחילופין- עם שינויים בחיי המשפחה. זה מאוד מאוד חשוב לדעתי.
שוב בהצלחה,
מכל הלב.

שלום,
תודה על התגובה.
בקשר למכתב אני חושבת שהם לא יבינו אותי ויצעקו עליי ואני לא חושבת שאני מוכנה לזה.
עד להיום הריבים טיפה שכחו.. אבל עדיין הם ממשיכים והיום גם.
אני יודעת שהם כן אוהבים אחד את השני, כי הם לרוב משלימים אחרי זה.
אבל אני רוצה לעצור את הריבים האלו, אני לא מצליחה שלא לחשוב על זה.

אהלן,
אני מבינה שאת חוששת שהם ייצעקו עלייך אם תכתבי להם מכתב.. מדוע? האם ניסית בעבר את הדרך הזאת כאמצעי תקשורת עימם ונתקלת בתגובה כזאת? .. אני בכוונה שואלת, משום שהרבה פעמים, אני נוטים לפחד מתגובות של אנשים, לא רק הורים, מבלי לדעת באמת איך הם יגיבו.. ולעיתים אנו מופתעים לטובה. במכתב את יכולה להיות פתוחה איתם עד הסוף, להביע רגשות(גם קשים וכואבים), לספר להם איך את מרגישה או כל דבר שעולה לך לראש, ומצד שני- קל להם יותר להיות קשובים לך בדרך כזאת. משום שזו דרך לא מאיימת. הם יכולים לשבת עם עצמם, בנחת, להתרכז בכל מה שכתבת ובעצם-בך, ובאמת באמת להקשיב, ללא הפרעות מסביב. ויכול להיות מאוד שזה "ייגע" בהם בפנים. כי כרגע הם לא רואים מה עובר עלייך.
אני חושבת שכדאי לך בכל זאת לנסות את הדרך הזאת.. מה יש לך להפסיד? לצעוק את אומרת שהם צועקים גם ככה. אולי הפעם את תראי צד יותר רך ומבין בהם...
מומלץ.
מקווה שתנסי..
מחזיקה לך אצבעות ואשמח אם תעדכני אותי כאן..

בהצלחה..