פחד מוות

פחד יש בכולנו וזה טוב, זה סוג של רגש-הגנה על עצמינו.

תשאלי את עצמך מה אם?!
מה אם תחליטי לא לתת צאנס רק בגלל שאת מפחדת ותמשיכי בחייך אבל תישארי עם מועקה
בבטן שמה היה קורה אם כן היית נותנת צאנס.

מה אם כן תתני צאנס ותגלי שבאמת מתפתחת זוגיות וחברות טובה.

החיים לא קלים ויש לנו המון נתיבים שאנחנו צריכים לבחור לטוב ולרע.
קחי אויר לנשימה ותהיי הכי כנה עם עצמך ותעני לעצמך על השאלה שבעצם את שואלת.
מובן לחלוטין שאת לא רוצה להפגע ובעצם מי כן?! אבל אנחנו לא יכולים לבחור לא לעשות רק בגלל שאנחנו מפחדים. פחד זה דבר טוב אך צריך לדעת גם לשחרר אותו ו\או להתמודד איתו כי כך אנחנו מחשלים את עצמינו בחיים לטוב ולרע.
נשמע שהוא באמת כנה ושבוע אחד של שיכרון חושים שהיה לכם לא מעיד לכאן או לכאן כי בעצם אתם לא באמת מכירים.
אני מאחל לך לבחור את התשובה הנכונה ביותר בשבילך ושתצאי למסע מופלא בריא ואמיתי!

מקווה שעזרתי ולו במעט כי זה בא מהלב :-)

תודה על תגובתך המבינה והנבונה.
יותר מברור לי שלא אתן לפחד שלי לטרפד את הסיכוי לאהבה. בכל חצי השנה האחרונה הפחד הוא שניהל אותי ולכן דחיתי את חידוש הקשר. אבל האהבה (או ההתאהבות ) כנראה חזקים יותר...וכך גם הרצון להיות עם אותו גבר.
שאלתי היתה איך אני מתמודדת עם הפחד הזה? איך אני לא נותנת לו לנהל אותי ומתוך כך לחבל בקשר .
אני מבינה שזאת העבודה שאני צריכה לעשות. ללמד את עצמי להתנהל מתוך אהבה ורצון לזוגיות טובה לצד הפחד , שתמיד ירחף מעל ראשי במינונים שונים ובצורות שונות. כי לטאטא את הפחד זה כנראה בלתי אפשרי... אז צריך ללמוד לחיות איתו ואולי גם להתיידד איתו (-:
משימה לא פשוטה לפני, יחד עם זאת מאמינה שאצליח!
שוב תודה, שירית

הכינון של הפחד בעצם נמצא אצל כל זוג רק במינונים שונים.
הפחד מהפחד, במידה ואת תחליטי כן לתת צאנס לקשר ותמצאי את עצמך בזוגיות טובה מושתתת
על אמון נראה לי שזה לבד יעשה את שלו, האמון.
אני מאחל לך בכל ליבי בהצלחה בנתיב שתבחרי :-)
שבת שלום,
איציק

פתחת לי כיוון מחשבה שלא הייתי ערה לו קודם.
באופן כללי אני באה לתוך זוגיות ממקום של פחד מפגיעה בגלל רקורד עשיר של יחסים " עקומים" אם אפשר לקרוא לזה כך.
במקרה הזה בנוסף לפחד הכללי מגברים יש גם פחד אישי מאותו גבר שגם בעבר הצהיר כוונות ולא עמד מאחוריהן. בשיחה שהיתה לנו הוא הסביר לי בגילוי לב מה קרה ואני הבנתי .
אני מאוד רוצה להאמין לו שהפעם הוא באמת נמצא במקום אחר. רוצה להאמין אבל מתקשה... והקושי הזה הוא עוד נדבך לסך הפחדים שכבר קיימים אצלי.
אני בהחלט חושבת שאם אצליח לבנות את האמון שלי בו מחדש ארגיש פחות מפוחדת ויותר נינוחה. אבל האמון הזה לא יכול להבנות רק על -ידי. זו עבודה של שנינו. אני זקוקה לשיתוף הפעולה שלו ולהבנה שלו.
לשם כך אני צריכה לשתף אותו ולרתום אותו לתהליך של בניית אמון .הוא חייב לדעת שלמעשיו בעבר יש השלכה על הקשר בהווה .
אין לי בעיה לעשות את זה כי יש ביננו רמה גבוהה של אינטמיות ופתיחות.
אשמח לשמוע את דעתך ואולי לפתוח לי עוד כיוונים.
תודה רבה ושבת שלום, שירית.

או קיי
נראה לי שהתקדמנו שלב :-)
גברים ממאדים ונשים מנגה.
שיקרו לך ואת פגועה, בנתי לעצמך מנגנון הגנה שבמקרה שלך זה הפחד.
לגברים יש נטייה להבטיח ולא לקיים ולצערי זה בא ללא ממקום של באמת שקר
אלא ממקום של חוסר בגרות!
הגישה שאני הייתי נוקט באם הייתי בנעליים שלך זה פשוט מינונים נכונים של הכניסה לקשר
ואני אסביר:
בהתחלת הכרותכם הרגשתם בעננים והייתם בשכרון חושים האחד מהשניה (מקווה שאני הבנתי נכון),
העומס הריגשי שזה יצר אצלך ואצלו גרם באמת לבלבול, פחד וכשאני אומר פחד זה לא רק אצלך,
תאמיני או לא גם אנחנו מפחדים.
חסר לי קצת מידע איך זה נגמר אבל אני אנסה לפגוע.
הייתם בעננים ורציתם הכל כאן ועכשיו אבל זה לא הולך ככה בדרך כלל (תמיד יש יוצא מן הכלל).
הפחד והבלבול אצלו כנראה גרם לו (גם הזכרונות מהאקסית) למן חוסר בגרות אני אקרא לזה שממנו הוא בעצם פיתח מנגנון הגנה בין אם בידיעה ובין אם בתת מודע.
לכן חשוב מאוד לדבר אבל גם במינון הנכון.
תחשבי במה את באמת רוצה לשתף אותו ותשמרי קצת קלפים קרוב ללב בשביל לא להיות הכי חשופה שיש. אני אומר חשופה ואני מתכוון: חשופה לפגיעה חוזרת, חשופה כי לו יש מידע עדין כלפייך
וזה יכול להיות נשק עתידי, חשופה בזה שהוא יראה כמה את רוצה אותו ואז מנגנון אוטומטי אצל גברים עולה שקוראים לו: לקיחת דברים כמובן מאליו!
המינון של הכניסה לקשר בעצם ילמד אותך בלי להיות הכי חשופה אם באמת חל בו שינוי ואם באמת
הוא מוכן נפשית וריגשית להתחיל קשר שיכול להוביל לדברים יפים!
מה שאת הולכת לספר לו שיהיה במינון ואל תפחדי, תסתכלי לפחד בעניים ותתמודדי איתו כי את ורק את יכולה לעשות את השינוי הזה בעצמך וזה קשה אבל בהחלט האחוזים תמיד יעמדו לטובתך.
אני לא רק מדבר על הקשר הספציפי הזה, גם לשאר הדברים שהחיים בישלו בשבילך :-)

אני אמנם כותב לך דברים שאני מרגיש מהלב אך גם אני גבר וגם אני הייתי דפוק ובסופו של דבר
נפל לי האסימון אבל לא נראה לי שזה יציל את נישואי כרגע למרות שאני נלחם כמו אריה עליה.
לא יודע אם קראת, אבל אם תסתכלי למטה יש לי גם פוסט: הרסתי את הנישואים. . . אז תביני למה התכוונתי.

אם זה לא יהיה חוצפני מידי, הייתי שמח להפגש איתך לכוס קפה בחוץ ולדבר.
גם לי יש דברים לפרוק וללמוד ומשום מה אני מרגיש שאני אוכל להבין הרבה דברים גם ממך.
שלא תרגישי לא נעים לסרב :-) אני אבין בהחלט ואני אנסה לעזור דרך האתר :-)

שירית היקרה, אני חושבת שמה שאיציק כתב לך - אלו דברים מאוד נכונים ורגישים. אין מה לעשות, אהבה זה גם כואב וגם מפחיד וגם משמח. יש בה הכל. בגלל זה אנחנו כל כך רוצים אותה ומחפשים אותה.
אני חושבת שאין כאן מישהו בפורום הזה שיגיד לך משהו אחר, כמו - אל תלכי לשם כדי שלא תיפגעי.
הרי אז היה מדובר על שבוע בלבד! אילו היית כותבת לנו על מערכת יחסים ארוכה מלאה באירועים של הפניית עורף וחוסר יציבות, מישהו עם התנהגות סידרתית כזאת של הקסמה מצד אחד והיעלמות מצד שני - אז יש להניח שכולנו היינו מזהירים אותך שאת נכנסת למערכת יחסים בעייתית ואולי לא שווה הקסם עם כל הכאב. אבל הוא נתן לך הסבר מאוד הגיוני. הוא עצמו נפגע ונזהר מכניסה למערכת יחסים עמוקה כי הוא עצמו חשש להיפגע שוב...זה מוכר לך?
העניין הוא שזה עבר עלייך כמו טראומה. השאיר עקבות עלייך כמו סופת הוריקן, ועכשו את מתבצרת ונזהרת.
אם תביני מה עושה לנו טראומה, אולי תוכלי יותר לשלוט במה שקורה לך.
טראומה היא ארוע שמטלטל אותנו רגשית, שכלית ובעיקר גופנית. כל הגוף מוצף בחרדה, לפעמים מתלווה לכך חוסר תיאבון, חוסר שינה. כאב לה, מחשבות מטרידות - מה לא עשיתי נכון, מה יכולתי לעשות...חישבי עד כמה הגוף "נעשה שותף" למה שקורה בנפש. ומשום כך - כל הגוף שלך "זוכר" את הטלטול הזה ומשדר לך - לא רוצה! אל תעשי לי את זה עוד פעם...זה יותר מדי קשה לי...
אם תביני זאת בתור מנגנון אוטומטי שקיים במבנה האנושי שלנו, זה מנגנון שמטרתו לעזור לנו ללמוד מאירועים קשים ולהיזהר ממצבים דומים. עכשו את שבוייה של המנגנון הזה. אבל אם את מכירה בכך ומזהה את השפעתו עלייך - את יכולה להודיע לעצמך: "קבלי ביטול" של המנגנון במקרה זה, וכל פעם שהפחד הזה יופיע ויפציע מחדש - זהי מאיפה הוא מגיע, אמרי לו "היי, פחד, תודה שבאת...אני מבינה מאיפה נולדת, אבל אתה יכול לרדת מן המשמר, אני אסתדר בלעדיך!"
אני מאחלת לך המון הצלחה, הוא נשמע על הכיפאק הבחור הזה, ונשמח אם תשתפי אותנו בהמשך!

קודם כל המון המון תודה על התשובה המקיפה והאמפטית.
עבר עלי סו"פש קשה ביותר. הבחור נסע ל4 ימים לחו"ל וזאת היתה הזדמנות נפלאה ל" שד " שלי לצאת מהבקבוק . התעסקתי איתו יותר מ48 שעות והוא רק הלך והתעצם ותפס נפח אימתני עד שהרגשתי ממש בסרט אימים.
תשובתך ,תשובתו של איציק ובנוסף גם שיחה עם חברה שהיא מעין אחותי ל"שריטה" עזרו לצאת מהסרט אם כי אני עדיין חווה את שרידיו אבל בגדול מרגישה הקלה.
קיבלתי מתנה / הזדמנות לקשר זוגי שמבוסס על הדדיות, שוויוניות וחברות עם גבר שהוא באמת על הכיפאק כמו שאמרת.
אין לי ספק שעומדת בפני משימה לא פשוטה. המפלצת הזאת צרובה אצלי בהארד דיסק. ואני אצטרך לגרש אותה כל יומיים בערך...(-:
יחד עם זאת איכשהו אני מאמינה בעצמי וביכולתי להצליח.
אני אשמח לשתף פה על הצלחתי...
חיבוק גדול של תודה, שירית.

אז כפי שהבטחתי אני מעדכנת.
לא אלאה בפרטים אך בשורה התחתונה לא נראה לי שיש פה סיכוי לקשר זוגי משמעותי.
ההתנהלות שלו ילדותית. אין התאמה בין דבריו למעשיו. אני מרגישה בסוג של משחק שלא מתאים לי לשתף בו פעולה .
יותר ויותר מרגיש לי שאכן מדובר פה בדפוס של הקסמה והעלמות, כפי שאמרת, דורית.
הוא באמת מקסים ועל הכיפאק , אבל ביום שאחרי הקסם נגוז וגם הבחור...(-:
ולמרות זאת אני שמחה שחזרתי לבדוק.

אני מחזקת אותך שחזרת לבדוק וסימנת "וי" על המשבצת שלא היתה לך ברורה.

ככה אנחנו יודעים מה טוב לנו, מה לא, ויוצאים מכל קשר כזה עם ידיעה ומסקנה להמשך..

* תודה רבה על הברכות.. :)

שירית יקרה, יכולתי ליישר קו ולספוק יחד איתך כפיים, ולנוד לך, ולהשתתף בצערך.
ויתכן שהאינטואיציה החריפה שלך זיהתה נכון את הגבר הזה והזהירה אותך מפניו.

אבל!!!
הביאי בחשבון שמאחורי הסגנון הראשוני הזה של הקסמה והיעלמות - ישנו שם בן אדם, קודם כל.

כרגע את נבהלת ממה שהוא מעולל לך רגשית, את שקועה בהגנה על עצמך, ואולי אינך יכולה להתחיל אפילו להכיר את הבן אדם שמתחת לפסאדה הראשונית הזאת, כי את כל הזמן חושבת על עצמך ומרוכזת בתחושותייך.
האישה שתצליח לחדור אליו מעבר מה שהוא מעולל, האישה שתשרוד את הטלטול הזה בזכות חוסנה הפנימי - אולי תזכה להכיר את הבן אדם ששנמצא שם. נשאלת השאלה האם זה גבר שווה באמת, או שמאחורי הפסאדה יש רק מעט תכונות טובות.
זה לא שאני ממליצה לך להישאר איתו ולהמשיך לתת לו צ'אנס. חשוב לי רק להאיר את עינייך שמרוב שמירה על עצמך את לא מצליחה לעבור את המחסומים שהוא שם על ההתקרבות אליו, והוא שם אותם בהצלחה מרובה.
אם תחליטי שאת מורידה את הפוקוס מעצמך ומתחילה ללמוד ולהתעניין מי הוא באמת - איננו יודעים מה תגלי שם, והאם זה ימצא חן בעינייך. אבל אולי? בכל זאת הוא ריגש אותך מאוד...

דורית, תודה רבה על תגובתך.
בעזרתך אני עוברת תהליך מאוד משמעותי בהקשר הזוגי. לאו דווקא לגבי הקשר הספציפי הזה, אלא בכלל.
מצב בעיניינים כרגע הוא בסוג של "HOLD". הכדור בידיים שלו כי כך השתלשלו הדברים ולא אפרט כי זה לא חשוב. אנחנו לא בקשר (כלשהו )3 ימים. חוסר וודאות, נכון??
שפכת אור על מנגנון הגנה , שקיים אצלי, שמתעורר במצב של חוסר וודאות וחוסר שליטה .
זיהיתי את המנגנון הזה ( בעזרתך ) וזה הביא אותי לקחת את הדברים הלאה. קודם כל אני רגועה ולא באטרף לקבל ממנו אות חיים.
אני רואה שזה מאפשר לי עוד שני דברים מאוד חשובים.
א. לאמן את עצמי למסוגלות להכיל מצב של חוסר וודאות בתוך קשר זוגי.
ב. לאמן את עצמי למסוגלות להכיל את המקום שבו נמצא בן הזוג שלי. והוא בוחר להתרחק כרגע וזה בסדר גמור מבחינתי. אני מבינה שזה לא קשור אלי .
דבר נוסף שמתאפשר לי פה זה התעמתות עם אמונה פנימית שלי (מוטעית מיסודה ,כמובן) שגברים רוצים רק לפגוע בי. אני מבינה היום , שכל אדם (גברים ונשים כאחד), רוצה קודם כל בטובתו האישית. ולכן, כשהברנש בוחר כרגע להתרחק ממני זה לא בגלל שהוא רוצה לפגוע בי אלא בגלל שזה מה שהוא צריך , רוצה ועושה לו טוב.
אולי הוא יתקשר ואולי לא... זה לא מה שחשוב לי עכשיו. חשוב לי שעשיתי עוד צעד בדרך שלי למוכנות לקשר זוגי.
שוב תודה, שירית.

שירית, ריגשת אותי מאוד עם תגובתך זו. לקחת כך כך הרבה...הרבה מעבר למה שהתכוונתי ויכולתי לתת. עלי להודות שלא בקלילות כתבתי לך מה שכתבתי. חששתי שמא לא תביני לגמרי את כוונתי, אולי תיקחי זאת כביקורת בגלל רגישותך, והנה אני רואה שקטונתי...ממש משמח אותי לקרוא על התהליך שאת עוברת כרגע!
רק עוד דבר אחד חשוב - כל אותם רגשות יחזרו ויציפו אותך שוב ושוב. ככה כולנו (טוב, רובנו) בנויים. אבל עכשו את יכולה הרבה יותר להבין אותם ולנהל אותם. לקצר את זמן השהות וההיתקעות עם הרגשות הללו.
וזה שיכולת לראות שהוא לא עושה זאת לך אלא אלו באגים אצלו - זה אולי הכי חשוב.
אל תלכי לשום מקום "אחר". הישארי איתנו בפורום, בין כמשתפת ובין כמגיבה, בסדר?

לא הולכת לשומקום...(-:

טוב, אז עברו עוד כמה ימים ואין סימן חיים מהבחור ומבחינתי זה גמור.
זוגיות בעיניים שלי נראית אחרת .
לא מצטערת, לא כואבת, כן שמחה שחזרתי לבדוק ועכשיו אני בטוחה לגמרי שלא פיספסתי כלום!
תודה לדורית ולפורום על האפשרות להעלות על הכתב , להתבונן , להתלבט ולהיתמך.

איזה כיף לקרוא את ההקלה הזו שלך. כיף לקרוא פוסט שפותח במילים "פחד מוות" ולראות אותו מסתיים במילים חמות ויפות כמו שכתבת.
תודה שעדכנת
המשך הצלחה