עיזרו לי - אני מבולבלת כ"כ

שלום, אנו בשנות השלושים המאוחרות, הורים לשני ילדים, אני שכירה במשרה ניהולית והוא עצמאי קטן. בעלי בא מבית קר, אלים וחווה קשיים רבים בילדותו והתבגרותו. אנו שונים מאוד באישיותנו אך אי שם נפגשנו והתאהבנו... אצלי וממשפחתי הוא קיבל חום ותמיכה, חברי הפכו לחבריו ויש לנו ילדים מקסימים.

הוא עובד קשה והוא בחור חרוץ אבל כסף הוא לא מצליח להרוויח מה שמקשה מאוד עליו ועלינו - תמיד חסר, הוא עובד מהבוקר עד הלילה ואני לבד עבודה ילדים בית..

בנוסף, הוא סובל מ ADD קשה ומטופל תרופתית - אחרת קשה לו לתפקד/לישון וכ"ו

כל השנים תמכתי בו בכל, אני זאת שדחפה אותו לעשות טיפול פסיכולוגי, אבחון, טיפול תרופתי, אימון לעסקים, כל מה שצריך כדי שיגשים את עצמו ויהיה מאושר יותר. הוא באמת בחור מקסים וטוב ורגיש ואכפתי ומפרגן , ויודע להתנצל כשצריך .. פשוט נולד בבית דפוק.

הפסיכולוג שלו טוען שיש לו מחסור נורא בחום אנושי (בגלל אמו) ושהוא סוג של 'נרקומן' בהקשר הזה. לטענתו, הדבר כ"כ חמור עד שהוא פוגע ביכולת שלו לממש את עצמו מקצועית ואישית וטווה למעשה את כל מסלול חייו התת השגי.

אתמול בלילה, אמר לי בעלי שכדי שנהיה מאושרים שהוא יצליח כלכלית ושהזוגיות שלנו תפרח הוא חייב "אישור ממני לנהל קשרים פיזיים עם נשים אחרות"

פשוט התעלפתי. בכיתי, נפגעתי.

מהיכן הרעיון ההזוי הזה? אחרי כל מה שאני עושה למענו??? איך קשר פיזי עם זרות (הוא חי באשליה שלא יתפתח קשר ריגשי סביב הסקס) יכול להפוך אותנו למאושרים?

אני ככ המומה שלא ברור לי אם הוא אדיוט או רשע או יורד מהפסים...

לא ישנתי כל הלילה, אני שבורה. הוא טוען שאוהב אותי מאוד, יש לנו סקס מצויין אך בתדירות נמוכה בגלל 'תלאות' היום יום

אנא עצתכם, לאן ממשיכים מכאן? זה המסלול לגרושים? אני קשורה אליו מאוד. (כרגע , מתקשה להגיד שאוהבת אותו)