שיעמום ביחסים

מקס יקר,
דומה שנכנסתם לשיגרה ותקיעות בסגנון הבילוי: סרט\ ארוחה & וסקס. אלו נפלאים בפני עצמם, אבל ויתרתם על כל השאר. ישנם עוד הרבה מאוד תכנים חוויות ופעילויות משותפות בהן ניתן לגוון ולצבוע את חייכם ולהעשיר בהם את עצמכם ואת הזוגיות, כמו מפגש עם חברים, טיולים, חוגים, משחקים.

...כמו שכבר כתבה יהודית.
ואם זה לא עוזר - תמיד אפשר להעז ולשאול - כל אחד את עצמו ו/או את בן זוגו) מה תוקע את הזרימה ביחסים ביניכם.
אני לא מנסה להפחיד - אולי זה באמת רק עניין של שגרה שאפשר לשבור אותה בקלות, אבל אולי יש דברים בגו. אם תראו שיש צורך, לא יזיק לבדוק לעומק את העניין.

בהצלחה
נעמה

תודה רבה על העצה
ננסה ומקווה שנצא מהשגרה

במהלך כל הזמן שאנחנו יוצאים לא היה לנו ריב אחד
כל דבר נפתר בקלות בעזרת פשרות מצד שניינו
ואני רוצה לצטט משהו שהיא אמרה " אנחנו אפילו לא רבים. איזה משעממים אנחנו"
מה אתם חושבים

לדעתי המשפט "אנחנו אפילו לא רבים"= אין לנו אקשן. בוא נעשה משהו לא שיגרתי. מה שבעצם כתבת בהודעתך הראשונה.

אני חושבת שבהחלט אפשר לקנא בזוגיות כזאת, כנראה שאתם עושים עבודה מאוד יפה זה מול זו. כל הכבוד.

לי זה נשמע כאילו אין ריבים, שקט תעשייתי. אולי משהו קורה כל הזמן מתחת לפני השטח ואתם לא מספיק גלויים אחד עם השניה? אולי בגלל זה אין "ריבים"? אולי בגלל זה משעמם?
אני אומרת את זה מהנסיון שלי. וכשאני מנתחת את הגישה שלי לשקט הזה , אני מבינה שפשוט לא הייתי עם מספיק בטחון בשביל לומר מה מפריע לי בבן זוג/בקשר. והבטחון הזה נשען על פתיחות. זו שאלת הביצה והתרנגולת.
איך פתרתי את זה? הייתי קודם כל כנה עם עצמי, הודיתי בפני עצמי שיש משהו שמפריע לי ושמכאיב לי. לאחר מכן הודיתי בדבר מול בן הזוג, אמרתי את זה בצורה נעימה וסבלנית. היו פעמים שהוא אמר שגם הוא הרגיש את זה אבל השאיר את זה בבטן או חיכה שאני אגיד. מאז אנחנו לוקחים אחריות על עצמנו להצלחת הקשר בכך שאנחנו אמיתיים לגמרי אחד עם השניה בכל דבר (פרט למצבים שאם נהיה פתוחים ב100%, נזיק. ואז כמובן מפחיתים מהפתיחות).
אבל אולי אני סתם משליכה , ובכל מקרה אני באמת מקוה ששקט ביניכם מהסיבות הנכונות .