משבר בזוגיות

רון היקר,
הפסיכולוגיה האנושית עובדת כך:
אם אתה רוצה שהיא תרצה אותך ותחזור אליך בקרוב, אפילו בקרוב מאוד - מרגע זה והלאה אל תראה ולו סימן אחד של כאב, התחננות או כדומה. אין זה אומר שלא יכאב לך - פשוט תהייה כמו במערבונים האלה - גברים ששותקים ולא מדברים על רגשות. אתה יכול להסדק וכמעט להישבר מבפנים אבל לא להראות ובטח לא לבקש תחזור אליך. אפילו תן לה הרגשה שאתה חושב שאתה עזבת אותה, אם אפשר. ככה אתה תהיה בטוח - היא תחזור אליך בטיל! בשום שלב אל תבקש שהיא תחזור באופן מפורש! גם אם תוך נאמר שבוע שבועיים שלא דיברתם היא תתקשר, עליך להיות עקיף מאוד בדיבור ולא להראות כל סימן של הזדקוות או חולשה. בקיצור - תהייה חזק ועצמאי בלעדיה - ורק אז היא תרצה אותך. גם בכלכלה זאת עובדה עולמית - היצע וביקוש. יש פחות היצע אז הביקוש עולה!
בהצלחה ואני מאמינה שאם יש ביניכם חיבור קוסמי כלכך חזק כמו שאתה מרגיש - אתם תחזרו! כך זה היה אצלנו אחרי ששנה לא דיברנו!

רון היקר, ראשית, צר לי על כאב הלב שאתה חווה, ברור מכתיבתך עד מה אתה אוהב אותה. אבל, לצערי, נראה לי שזו אינה אותה האהבה בשני הצדדים. לפחות לא בזמן הקרוב. האהבה שלה כלפיך לא עמדה במבחן השינויים שהיא עוברת בחיים שלה - המעבר לעבודה חדשה, הטיפול הפסיכולוגי, התחושות הגופניות שלה. ואילו האהבה שלך שורדת את כל המבחנים הקשים שחברתך מעמידה לפניך, ועדיין, עם כל הקשיים היא אהבת חייך לפי מה שאתה כותב.
לדעתי אין לך ברירה אלא לתפוס מרחק רגשי ממנה ולמצוא את עצמך בלעדיה, עומד על רגליך - כפי שהיא מרגישה את הצורך להרגיש עצמאית מבחינה רגשית. יתכן וממקום של חוזק וחוסן - שניכם תיפגשו שוב כעבור זמן ותוכלו לבחון שוב את רגשותיכם. אני לא מציעה לך להמתין לה. נראה לי כי אין לה לב לפגוע בך והיא לא לגמרי גלוייה איתך על פי מה שסיפרת שהיא דיווחה לחברות על סיום היחסים ואילו לך היא אמרה רק על הפסקה זמנית. אני משערת שאצלה בפנים הרגשות כלפיך פחות חזקים מכפי שהיא אומרת לך.
אני מסכימה עם הכיוון של אפרת שככל שתהיה פחות נזקק ואומלל ותעמוד ברשות עצמך - עם כל שברון הלב - הסיכוי שהיא תימשך אליך גדול יותר מאשר להיפך, כאשר אתה נצמד ואינך מסוגל להרפות מן הקשר.
אני מציעה שתרשה לעצמך לכאוב ולהתעצב, זה מאוד עוזר "להתאבל" - לתת לעצמך להיות עם הרגשות האלו ולא לנסות להעביר אותם או לא לחשוב עליה ועל הכאב. זה יקח חודש, חודשיים, אם לא תתנגד לרגשות, ולאט לאט תרגיש שאתה כבר לא כל כך כואב, שאתה מסוגל לחשוב עליה ללא הצביטה הזו.
המשך לשתף אותנו, רון יקר.

פעלתי בעצתך ואכן החלטתי שאיני יכול להרשות לעצמי להמתין לחברתי וזאת למרות ובזכות אהבתי הרבה אלייה.
נפגשנו מוקדם יותר הערב ובדיוק כאשר התכוונתי להבהיר את עמדתי. היא החלה לבכות והסבירה לי שכל חייה בבלאגן ושהיא לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הרגישה לא מבולבלת בקשר למשהו - מלבד אהבתה אליי.
באותו הרגע לא ידעתי בדיוק איך לנהוג אז פשוט ביקשתי ממנה הבהרות בקשר לנימוקים שעמדו מאחורי ההחלטה שלה ... הנימוקים היו שמכוון שהיא כל כך אוהבת אותי היא אינה יכולה להמשיך ולפגוע בי כאשר היא מרגישה שבגלל מצב הרוח המתמשך שלה הקשר הפך לקשר חד כיווני. הסבר זה פלוס העובדה שהיא לא הפסיקה להרגיש אשמה על כך שאינה נותנת בחזרה ושאינה יכולה כרגע להחזיר לי באותו המטבע.
כאשר שמעתי את הנימוקים וביקשתי שתיהיה הכי אמיתית איתי שהיא יכולה ושאלתי בקשר לאהבה שלה כלפיי.. שוב נזכרתי שלא פעם היא אמרה שכמו שהיא אהבת חיי גם אני אהבת חייה ואם דבר אחד למדתי מאז תקופת הצבא דרך כל מהלכי חיי, אם קשה לא מוותרים. לפחות לא בדברים שבאמת שווים את זה.

הגענו למספר הבנות שאחת מהן היא שמהיום אני אשתדל להשים יותר גדש גם על רצוני ולא ייתן למצב הרוח שלה למנוע ממני דברים שייסבו לי אושר. בנוסף היא תנסה להיות יותר פתוחה ברגשותיה גם כשקשה.
בכל אופן אני מודה לך על תגובתך המהירה ועל עצתך.
מקווה שיהיה רק טוב ושמצב הרוח של שנינו יחזור לעצמו ככל שהזמן יעזור לייצב את סדר חיינו .

בתודה, רון.